בתולתסקי

אני אוהבת לשחק נוור, לפחות בסיבוב הראשון. תמיד בסיבוב הראשון אני שולפת את הנוורים הכי מפילי-מתמודדים שיש, בראשם העובדה שמעולם לא ראיתי שלג במו עיני. והרי תמיד זה שנוי במחלוקת - כל עוד לא משחקים נוור ה"שלג" של תל-אביב בתחילת שנות ה-90 לא באמת נחשב לשלג, עד שזה מגיע לנוור - "מה פתאום! הרי ירד שלג בתל-אביב בתחילת שנות ה-90!"

רבותי, שכבה דקה של קרח אינה שלג. אי אפשר לעשות על זה סקי, אי אפשר לעשות מלאך-שלג, אי אפשר לעשות איש-שלג, אי אפשר אפילו לעשות קקה-בשלג-ולצפות-בו-נמס.  רק לי כרגע יש אסוציאציות לקפה? וסליחה אם הרסתי לכם את היום.

למעשה, כל כך לא ראיתי שלג בחיי, שהדבר הכי קרוב לשלג שראיתי בחיי היה כשהפוף שלי התפוצץ והתפזר לכל עבר בבית.

נוור 2: אף פעם לא הייתי בחרמון. כן נו, מה יש לי לחפש שם? האמת היא שעד לא מזמן נשמתי התל-אביבית-חרדתית כלל לא היתה בטוחה היכן ממוקם הדבר הזה. ליד לבנון, לא?  או שמא סוריה? (לפני שפרסמתי את הפוסט שאלתי את דוגמן רק כדי לוודא ולא לצאת מפגרת, ועל אף שהוא היה שם, הוא גם לא כל כך היה בטוח. הוא נטה לכיוון סוריה.)

"מה, אף פעם לא לקחו אותך לטיול שנתי?"

מכירים את הילד הזה שבטיול השנתי תמיד הוא בוכה שהוא לא מרגיש טוב ונשאר באוטובוס? זו אני.

מכירים את הילד הזה שתמיד הולך לאיבוד בטיולים השנתיים ועוצרים את כל הכיתה בגלל זה? כן, גם התואר הזה שלי.

מכירים את הילד הזה שההורים שלו שמרו אותו בצמר-גפן מפני כל סיכוי לפגיעה פיזית במהלך שנות חייו הצעירות? יאפ. השם שלי רשום אול אובר איט.

נוור 3: כיו"ב, אף פעם לא עשיתי סקי או סנובורד. הדבר הכי קרוב לסקי שעשיתי אי פעם היה המכשיר האליפטי בחדר כושר. עם כל הכבוד, שם לא צריך ללבוש מעיל ויש לי טלוויזית LCD עם ערוץ E. אחת אפס לחדר כושר.

אז כמו שאתם יכולים להבין, המבצע הזה לא מיועד לאנשים כמוני - אבל את האקסטרימים שביניכם שבמקרה גלשו לכאן בלי המגלשיים או הבורד שלהם, המידע והמבצע הבאים עשויים לעניין אתכם:

• "למטייל" יעלו בימים הקרובים עם אתר חדש עם מידע על אתרי סקי, תחזיות מזג האוויר, דיווחים למיניהם וטיפים לגולשים. כמו כן למטייל יצאו עם שני ימי סייל חד-פעמיים ברביעי וחמישי מ-12 בצהריים ועד חצות - 40%-80% הנחה על ציוד הסקי והסנובורד.

מי שזה הקטע שלו, מומלץ לבקמרק את האתר ולעקוב, ומי שלא - אולי זה הזמן להתחיל. אם למישהו מכם מתעורר הדרייב לנסוע לפתע לחופשת סקי/סנובורד תזכרו שאני שוקלת די מעט ונכנסת למזוודה די בקלות. אמנם אני קצת פחדנית מדי כדי לבצע פעלולי סקי למיניהם, אבל היי - יש לכם כמה נוורים להרוס לי במוניטין, והאמת היא שדי מתחשק לי לבצע איזה מלאך-שלג. בכלל, עם שם משפחה כמו "בתולתסקי", האירופאים ימותו עלי.

אוקטובר 26, 2009 under ראשי.
תגים: למטייל, נוור, סנובורד, סקי, פעילותוכן, שלג, תל אביב

3 תגובות to “בתולתסקי”

1. מאת שי גבאי:

   26 באוקטובר 2009 בשעה 22:52

   האמת היא שכסטודנט בירושלים ואדם שהיה בחרמון פעם אחת או שתיים, חשבתי לתומי שראיתי שלג. חשבתי, עד שהגעתי לכאן. וכאן בקצה העולם, למעלה (או ויסקונסין, ארה"ב) יורד שלג שערך 6 חודשים בשנה בלי להפסיק. העניין הוא שאף אחד לא חושב על אתרי סקי או סנובורד, אלא על איך לפלס את הדרך בין הררי השלג בדרך הביתה/לעבודה/אוניברסיטה. כן, גם שלג מאבד מקסמו (ומלובנו), כאשר הוא סתם עוד מטרד בנאלי שלעולם לא נגמר. שאלה של פרספקטיבה.

   להגיב
   • מאת מיכל:

     26 באוקטובר 2009 בשעה 22:56

     האמת היא, שי, שאני די מקנאת. אכן המחשבה על שלושת המילמטרים של השלג שמעטרים את ירושלים לא ממש עושים לי את זה, אבל הררי שלג שכאלה שצריך לפלס דרכם… נשמע לי כמו משהו די מגניב ואדיר ומקפיא-תחתים.

     להגיב
2. מאת דוד:

   26 באוקטובר 2009 בשעה 23:07

   אלופה, רק את יכולה לשווק קרח לאסקימואים.
   (לשים פרסומת לסנובורד וציוד סקי אצל בחורה שאף פעם לא גלשה על שקית ניילון)
   שיחקת אותה יא גנוזה

   להגיב