הבלוג של מיכל

מזא”ה הוא רחוב מעיק. האמת שכל הרחובות שנמתחים להם מאלנבי ועד יהודה הלוי הם מאד מעיקים. הם רצופים בעליות ומכוניות ובני אדם. בין שלושת הדברים היותר מעיקים שמרשים לעצמם להתקיים בשעות הבוקר. אני, נערת האופניים הורודים, נותרה ללא ריאות לאחר הנסיעה הבהחלט חד פעמית שהרשיתי לעצמי להקדיש עבור מזא”ה.

עכשיו, זה לא ששיעמם לי. כלומר, רוב הזמן משעמם לי, אבל בהחלט לא הייתי מטריחה עצמי בעליותיה המשביזות יום א’ של מזא”ה רק כדי לעלות על הממצא המרתק הנ”ל. בפעם המי יודע כמה החבר’ה של ערוץ 10 ביקשו ממני לעשות משהו יעיל בשבילם כמו לספר לכם על תכנית הריאליטי החמה הבאה שתנמיך לכם את מפלס האינטליגנציה רק בעוד מעט. האמת שהתכנית הזו היתה מתלבשת בול על בובליל כקבלן בניה מוכשר וא-פרידמני אך נוכח הוא להתבצר בוילה נאה למען יביא במליון שקלים ויהיה כוכב הטלנובלות הבא (תיכון השיר שלנו, מישהו? ואל תגידו שלא אמרתי.)

מי שלא קרא מספיק במקומונים, כנראה לא שמע על תכנית היבוא החדשה הנקראת “הבלוק” - מכניסים חמישה זוגות לחירבה במרכז תל אביב, עליהם לחיות באבק ובטיח במשך 3 חודשים ומטרתם לעצב דירה אה-לה-פיבקו-שמאטע בתקציב של 200 אלף שקלים. הזוכה? מי שמצליח למכור הדירה בכל המרבה במחיר. הידד!

מזאה 76 לפני. אחרי? לא צילמתי. יופי מיכל. לכו תראו בעצמכם יא עצלנים!

ערוץ 10 שווים את ההתעוררות המוקדמת שלי בעיקר בשביל בופה. כלומר, הייתי מוכנה למות כדי לחיות מגבינת ברי כל חיי-האחרי, כך שלהקדיש שעתיים מחיי לנתח עסיסי שכזה פלוס סלט קפרזה עם מלא צנוברים בהחלט נשמע כמו עסקה משתלמת עבורי. משסיימתי לחפור בלחמניות עם חמאה וגו’ הוזמנתי לסיגריה על גג אותו בניין, המזא”ה 76, והתגלה לי נוף אדיר עם קידי פול בנוי מדיקטים. אדירות. הייתי משתכשכת לולא היה קר, הל! הייתי אפילו עושה חיקויים של תאורנים שהתרוצצו שם על קצוות הגג לולא דרך פ”ת איימה תחתי. 

בפוגשנו בחיים אתגר שלקח אותנו לדירות המשופצות, סיפר שממש זה עתה הסתיימו הצילומים לתכנית כך שהדירות שבהן ביקרנו היו בעצם במצבן המוגמר. כל דירה, שכאמור החלה מחורבה מוחלטת הפכו למה שהן במהלך 3 החודשים האחרונים בהם התפרסמו כל כך הרבה כתבות על כך שחיי השכנים הפכו לסיוט מתמשך. כתוצר מוגמר מדובר בדירות בנות שני חדרים וחצי. כל דירה מעוצבת ע”פ טעמם של הזוג ומה שהצליחו להכניס בתקציב. 

דעתי מסויגת. 

הדירות הללו יראו על פני מסכי הטלויזיות שלכם פצצה, שלא יהיה ספק. אך הן קטנות ומקומצות ביחס לדירות של 2 חדרים וחצי (למרות שלא מצאתי את החצי). כל דירה נאמדת בגודל של 55 מ”ר ברוטו. בפוטנציה זה נשמע רחב, בכל זאת, כל סטודנט עלוב כלכלית פחות או יותר בהחלט ידע להעריך מרחב שכזה אחרי שגר בדירת 3 חדרים שפוצלה ל-7 וגר לו בתוך קופסת שימורים בת 25 מ”ר ברוטו כשהריח של הבצל מהבישולים של 5 שעות לפני והטראנסים של השכן מהקיר מנייר עולים בחושיו עת מקיים יחסי מין והתוצאה היא עומד לא עומד. כאילו שמישהו מביא בחשבון שבנוסף לשכ”ד לדירה כזו שמרקיע קרוב ל-3000 שקלים לחודש יש להצטייד גם בויאגרה. הנקודה היא לא זו.

הנקודה היא שאלו דירות זיונים. אולי דירות זיונים לתיירים. כן, לתיירים יהיו שם אחלה זיונים. במיוחד אם הם אירופאים והם תכולי עיניים והם מזמינים אותי לבוא, אבל זה כבר לפוסט אחר. תהיתי בקול מול חיים אתגר האם אין חשש לאיזשהו קושי במכירת הדירות במיוחד לאור השפל הכלכלי, בעיות התזרימים והמשכנתאות והעובדה שהדירה הזו בעליל אינה מתאימה למשפחה, גם לא בסדר גודל שאחד מהצדדים עקר ובתכניותיהם בעתיד הרחוק לאמץ איזה ילד דרפוראי. חיים ענה שההתעניינות בדירות מצד מתווכים למען האמת התחילה כבר. חשבתי על זה עוד קצת. האמת היא שבאמת אין סיבה שלא תהיינה התעניינויות, אחרי הכל, דירות שנבנו בריאליטי ופוצצו לצופים את המסך לא מתפיידות כל כך מהר לפני שתספיקו להגיד “פיראס חורי? נשמע לי מוכר, הוא עובד במקרה בסעיד בעכו? אני מת על החומוס שלהם, אני שם כל פעם שאני בעכו, ואין קוליפורמים!” כיוצאי ריאליטי אנשים בשר ודם. הרי מדובר בכל מיני דרים אפארטמנס במרכז תל אביב שלא חולמים עליהם אפילו בחלומות הרטובים שבין קסאם לקסאם. אבל מתווך נשאר מתווך, והם זבלים וימכרו את הנשמה שלהם בשביל לעשות כסף מחרא. תאמינו לי, הוצאתי רשיון לתווך בדירות ולי בהחלט אין בעיה למכור את נשמתי לכל אחד. 

מצד שני, באמת שבאופן ריאלי קשה לי להבין את הצורך או את הרצון שלאדם השפוי יהיה כדי להתגורר בדירות עם אידיליה גדולה ומרחב קטן. כלומר, הפוטנציאל הגלום עצום, כל עוד לא תחל פה איזו מלחמה ולא יתעופפו עלינו טילים אטומיים-לא-אטומיים, מאד סביר שמי שישים ידיו על הדירות הללו יכסה באופן לא רע בכלל את ההוצאה בעזרת השכרת הדירה בשנה הבאה לתיירים. שוב, חזרנו לנקודת דירות הזיונים של תיירים, ואם יש איזה שוודי שחזר עכשיו מהאולפן ולמד את המילה “בלוג” וחיפש בגוגל, הוא בהחלט מוזמן להשאיר תגובה. אם חשבנו שהשנה הקטע הזה רץ חזק, חכו לשנה הבאה. עכשיו כבר כולם מוכנים מראש - בפסח מרביצים את השיפוץ הכללי שינוע בוודאי בין 1500 ש”ח ל-22000 כדי שאת החודשים שבין מאי לספטמבר יוכל לבלות אצל הוריו בזמן שדירתו מופקדת בידי כמה חבר’ה שגילו את הקוק והחתול והחליטו ש-250$ ליום עם ריהוט קומפלט זה אכן הרבה יותר משתלם ממלון. אויש. המוח היהודי. איזו המצאה נפלאה.

זהו באופן מובהק עתיד הדירות של “הבלוק”. חשבתם שיהיה לכם איזשהו סיכוי שאתם תמצאו את עצמכם שם אלמלא אותה תיירת שיכורה שפגשתם בקלרה?

מעבר לכך, מה שבטוח מצפה לצופים חוית השרדות מאד לא סוונאית. באשר לשאלת הרייטינג? אני אשית צופה שהקהל עשוי להצביע ברגליים לנוכח התחושה שאולי עובדים עליו בעיניים. יש שיאמרו שיש גבול לשטויות שמוחם הקודח של מאות הוגי תכניות ריאליטי ברחבי העולם יכולים להמציא. אני אשית חיה עם המדיה הנמוכה הזו בשלום שכן סוף סוף הטלויזיה הגיעה למקום השלווה שלה היכן שהצופה בהחלט לא צריך להפעיל תאי מח שגם כך לא שרדו את חווית האח הגדול.

בתור פישרית קטנה בלימודי שנה א’ לקולנוע המרצים דואגים להדגיש בפני שוב ושוב עד כמה הטלויזיה היא דבר נמוך. מאידך, במוספים של הסופ”ש האחרון ציינה המפיקה לטי גרובמן שאביה מגדיר גם את הקולנוע כמוצר הנחות ביותר ביחס לאמצעים אמנותיים אחרים כך שאת הכל אני לוקחת בערבון מוגבל וצופה לי כך או כך חיים שיכללו עיסוק ברפש נמוך. בהיבט הכללי, לאן שלא אפנה בעולם הדיגיטלי הזה אתעסק בסופו של דבר במשהו שהוא נמוך מבחינה תודעתית, כי מי שיורה גבוה נשאר עני. בעצם, גם מי שיורה נמוך. טוב, לא משנה. גם ככה אני בונה על בעל עשיר.