הבלוג של מיכל

רגעי קסם הם רגעים ששמורים לי ולקינמונים (ענת ובורלא, שלו יש רגעי קסם עם כולם, המשתרלל) ואתמול היה ערב קסם. לא יודעת איך הם נמשכו כל כך הרבה זמן אבל נראה לי שהם עוד התחילו אחרי-הצהריים. בדרך לחדר כושר עצרתי אצל יהודה והקינמונים כדי להביא לבורלא כסף. בורלא עוד ישן וענת הייתה סוג של תזזית מבעד לזכוכית המחוספסת של הדלת. הפקדתי את הכסף בידיים של יהודה והתכוונתי ללכת. נכנסתי לומר שלום לענת ואז בורלא יצא עם ליפה של ”הרגע ישנתי מלאאאאאאאא“ ותחתונים. הודיתי ליהודה ששמר לי על הכסף לדקותיים

ענת התכוננה לעבודה במרץ, היא לבשה את החצאית והמגפיים החדשים שהיא קנתה אתמול (אני קניתי שמלה!) בשופינג עם הרשקו. נראה שבאופן כללי יחסית לעוד יום עבודה היא השקיעה די הרבה. אף פעם לא הבנתי את האנשים שלובשים מיד את הבגדים החדשים שהם קנו. גם רות ככה. ללבוש ביום למחרת את הפריט החדש לעבודה. אני צריכה סוג של אירוע מיוחד בשביל זה. בשביל סתם להשקיע יום ראשון מספיק. תמיד מידת ההשקעה שלי בלבוש רבה בתחילת השבוע ונגמרת בזה שאני מגיעה בפיג‘מה ביום שבת לעבודה.

התחילו להתעורר בי מחשבות לוותר על חדר הכושר. בורלא דיבר על לנסוע לירושלים אוטוטו. ענת ניסתה לדרבן אותי ללכת לחדר-כושר כי אם אני לא אלך אני אתבכיין אחרי זה. בסוף ויתרתי. נו. שלחנו את בורלא לעשות קניות ובינתיים ענת התחילה להרגיש ממש רע. אתמול בשופינג שרף לה הגרון, ככה אותי תקפה השפעת הזו שכולם חולים בה עכשיו. יש לי הרגשה שאחלה בה שוב.

כשבורלא חזר הוא התחיל לארוז לירושלים. לקחתי את המצפן שלו והבטתי בו בריכוז. הצפון לא באמת היה צפון והיתה לו נטיה להשתנות.

”המצפן שלך מקולקל.“
”שימי אותו על משטח ישר.“
הנחתי אותו על משטח ישר והבטתי שוב. המצפן הצביע על דרום.
”ענת, למה הוא אומר לי שצפון זה דרום?“
”תנסי להפוך אותו.“
הפכתי אותו לכיוון הנגדי.
”ואללה, ענת, עכשיו דרום באמת דרום.“
”בורלא, המצפן שלך מקולקל.“ קבעה ענת.
”הוא לא מקולקל!“ ביטל בורלא וניגש למצפן.
הוא הביט במצפן וראה שצפון הוא צפון.
”נו, מה הבעיה?!“
”תהפוך אותו.“ בורלא הפך את המצפן.
”המממ…“ אמר וטלטל את המצפן ובדק שנית. ”טוב, המצפן הזה מקולקל.“
לומר לכם את האמת, אין לי מושג איך קוראים מצפן. תמיד הם היו מקולקלים לידי.

הרעב התחיל להציק לכולנו. החלטתי שאני הולכת לבשל לכולם. קפצנו אלי ועמלתי במטבח על פסטה, קלמרי, רוטב שמנת עם עגבניות ומוצרלה ורוטב עגבניות עם וודקה, מלח, פלפל, שום ובצל. כן, נשארה לי המון וודקה מהמסיבה. חייבים לנצל את זה איכשהו. יצא די מגניב.

אחרי כן התפתח דיון על הסדרה הירוז ומה לעזאזל כולם כל כך מתלהבים ממנה. אני שמעתי על הסדרה לראשונה מבועז. במקרה היו לי 2 פרקים על המחשב שעוד לא צפיתי בהם. חסרון מספר אחד עולה על כל היתרונות ביחד: זה נורא אמריקקי נוטף. העלילה מעניינת והדמויות גם הן מעניינות ודי מסקרן לדעת מה הסיפור שעומד מאחורי זה ואני משוכנעת שכל חובבי הז‘אנר מתמוגגים מאושר, אבל זה נורא אמריקקי נוטף.

נפרדנו בסופו של דבר איש איש לדרכו אני לא חושבת שבורלא עדיין הגיע לירושלים, כי הוא שאל אותי מאיפה מורידים כתוביות של הירוז.

נראה לי שגם אני אלך להוריד עוד פרק או משו. (הצעד הבא הוא הסדרות החמות)
תרגישי טוב ענת!