המון תודה, אבל התחת שלי לא עיוור ולפיכך לא יהיה מעוניין לקרוא את המהדורה האחרונה של “געגועי לקיסינג’ר” בשפת הברייל.
אפריל 6, 2007
המון תודה, אבל התחת שלי לא עיוור ולפיכך לא יהיה מעוניין לקרוא את המהדורה האחרונה של “געגועי לקיסינג’ר” בשפת הברייל.
למה? אחלה ספר.
תגובה משי — אפריל 6, 2007 בשעה 2:53 pm
לפחות אנחנו לא מנגבים עם כרום
תגובה מדוד אבוטבול — אפריל 6, 2007 בשעה 8:25 pm
חבל שאני לא יכול לנגב במסך של המחשב. הוא מהדור הישן. שמן ועבה ולא סקסי. גם אני לא. פעם ימציאו צג מחשב עשוי ממגבונים לחים שאפשר להשתמש בו בשירותים. רואים מגיבים מנגבים.
חוץ מזה האף שלך אף. אי אפשר לטעות בו שהוא אף.
חוץ מזה היום יום הולדת של אחותי.
תגובה מאריה — אפריל 7, 2007 בשעה 6:12 am
או: מי כתב את החרא הזה?
תגובה מדוד אבוטבול — אפריל 7, 2007 בשעה 7:53 pm
נראה לי שיהיה די מרושע לתת לילדים עיוורים לקרוא מהניר הזה אחרי שימוש… :\
תגובה ממיכל — אפריל 8, 2007 בשעה 7:29 am
אז מה את רוצה שילדים עיוורים יקראו? סינדרלה? יחטטו יחד איתה בתוך האפר של הארובה? כיפה אדומה? יבדקו יחד איתה את השיניים של סבתא?
אם אני הייתי ילד עיוור הייתי רוצה לקרוא ספרים על אוכל. גם לראות תמונות. תל-אביב ממעוף הנשר. האף שלך לפני ואחרי.
תגובה מאריה — אפריל 8, 2007 בשעה 9:18 am