הבלוג של מיכל

בערב העורכים של “במה חדשה” האחרון מצא עצמו היב”כ לשעבר אגם ענקית מוצץ טלפון סלולארי במשך קרוב לדקה. “מאוד טעים,” בודאי חשב לעצמו היב”כ לשעבר אגם ענקית. הנ”ל לפני כן מצא עצמו נושק שוב ושוב לנורת הגינה 30 וואט תוך כדי גרגור “הו גב’ רימר. כן גב’ רימר…”

יש אנשים שיוצאות הדופן מחמיאה להם. אולי פשוט הייתם צריכים להיות שם כדי להבין.

הטלפון הסלולארי שבק חיים יומיים לאחר מכן. אני מדמיינת כיצד בעל הקו מתקשר לשירות הלקוחות ומודיע להם: “הטלפון שלי לא עובד!”
-”מדוע אדוני?”
“מצצו לו!”
-ניתוק בפנים-
-נסיון חיוג שני-
“שלום, הטלפון שלי לא נדלק!”
-”הכיצד יתכן אדוני?”
“מצצו לו!”
-”?!”
“איך זה יכול להיות שמכשיר לא יפעל יותר אחרי שמצצו לו בסה”כ את החלק העליון…?”
-”אדוני… רק רגע אחד ב…”
“כלומר, אני יכול להבין. גם אם לי גבר היה מוצץ בודאי הייתי נכנס להלם ומתפגר אחרי יומיים אבל זה מכשיר.”
-המוקדנית שמה לנכון לשים אותך על המתנה עם אותו שיר מעצבן-
“אני פשוט לא מבין… הוא אפילו לא עשה צליל אחד… ובטח לא השפריץ בסוף שום דבר.”
-המוסיקה בעודה נמשכת-
“וניקיתי אותו ממש ממש טוב אחרי…”
-”תודה לך על ההמתנה… תראה… בדקתי את הנושא, לצערי מציצת פלאפונים פשוט לא נכללת באחריות. אם אתה רוצה אתה יכול להביא אותו למעבדה ונבדוק מה…”
“תקשיבי, זה לא ששלטתי בזה. הוא לקח את הטלפון בכח ודחף אותו לפה, לא היה שום דבר שביכולתי לעשות.”
-”אני מבינה אבל…”
“זה אונס! זה אונס לשמו!”
-”אדוני זה לא…”
“תקשיבי, זה ממש לא בסדר… את לא מבינה… זה כמו שתארי שהיה לך ילד ואת לא יכולה להיות איתו כל הזמן ולפעמים קורים לו דברים רעים ו…”
-”טוב אני מבינה, אני מבינה.”
“אז תחליפו לי אותו?”
-”לא”
“טוב… אני אביא אותו למעבדה. אבל אני רוצה דו”ח מפורט!”
-”מה הכוונה בדו”ח מפורט?”
“עם טייפ והכל… ‘שעת נתיחה 12:02′ ושטויות כאלה, את יודעת.”
-”אבל אדוני, זה בסה”כ פלאפון.”
“אבל זה גם נאנס וגם מת, אני דורש בדיקה מעמיקה. זה פשוט מקרה חריג.”
-המוקדנית אומרת לך משהו בין השורות שנשמע כמו “אין שום בעיה, אני רק מוקדנית, אני אעביר את זה לגורמים המטפלים ואף אחד לא יעשה שום דבר אבל אז זה מה זה לא יהיה בעיה שלי ואתה גם נשמע קצת משוגע.”
“המון תודה!”
-”תודה שהתקשרת, יום טוב.”

ובינתיים במעבדה… טוב, אתם לא רוצים לדעת.

(לבעל הפלאפון האמיתי אין שום קשר לבעל הפלאפון שקדחתי במוחי בדיאלוג הנ”ל.)