הבלוג של מיכל

אני כלי. אני כלי באורך מטר וחצי עומד זקוף וגאה עם פוטנציה או בלי פוטנציה או שתעזבו אתכם משטויות. אני כלי עבודה, כמו מפתח שוודי רק בלי השוודי, עם שיער שחור ועיניים דבש ואופניים ורודים מאד. אז אתמול אופני הורודים לקחו אותי לגבעתיים הישר למשרדי ערוץ 10 הנישאים לגובה 15 קומות. אני ועוד בלוגרית היסטרית בת 16 העונה לשם נופר, אשר מתעתדת לקבל ממני הנשמה מפה לפה לפני עילפון, עושות דרכנו במעלית שנעה מהר מדי כלפי מעלה. נופר היא הבלוגרית הצעירה ביותר שהצטרפה למסע בן שעתיים שנע בין הברקות מובלחות כמו “אנטישמניות” לבין חפירה אינטרקונטיננטלית של מנהלי פורום “שמנות ויפות” בתפוז. כן כן, פגשתי את השמנים של לרדת בגדול. אותם שמנים שמעולם לא ראיתי על המרקע מפאת מחסור חמור בטלויזיה. כן כן, אותם שמנים עוברי מסך שבסופו של יום ובסופה של שנה ניצבים דקיקים כקרקרים עם קצח בטור ארוך, סמאי עיניים, ממתינים לפיראט שידחוף אותם מהקרש באניה אל ים גדול של כלום.

תקשיבו. אבי, זה עם הקרן, כן? הוא חתיך רצח. אין דברים כאלה. אבי, תעשה לי קינואה!

אבי שלנו היה שמן מלידה. הוא סיפר בהתרגשות כששברי יהלומים של תהילה עולים במעלה גרונו, מה סיפר להפקה באודישנים - החלום להגיע למשקל דו ספרתי. למי שצופה באופן אדוק בתכנית, וגם מי שלא - מצפה הפתעה גדולה מאד בגמר, ובעיקר שוק מוחלט.

גם שאר המתמודדים חמודים לאללה ועברו שינוי מדהים, אבל יסלחו לי ערוץ 10, כן? מי שלא שזי”ף (שווה ז*ון פראי), לא שווה את המילה הכתובה. אהם.

במסגרת שאלות הבלוגרים נשאלו הרבה מאד שאלות משעממות שחזרו על עצמן ללא הפסקה, פרט לשאלות בודדות ושאלה שרציתי לשאול בעצמי - אם כי יצאה בצורה מעט עילגת - בכל מה שנוגע להפרעות אכילה.

מה מיכל היתה שואלת אילו השמנות ויפות לא היו מזיינות את השכל כל כך הרבה?

מי שקרא כאן בעבר היה בודאי מודע לאובססית המשקל ה… קלה ממנה סבלתי. עברתי דיאטה של 13 קילו במקרה הטוב ו-17 במקרה הרע (הנה פתרון להיפטר מהמחזור, פעמיים!). קרוב ל-3 שנים שמרתי על BMI נמוך מ-18.5 מתוך פחד. הפחד מכרס, הפחד מזרועות מידלדלות, הפחד מירכיים שנצמדות אחת לשניה כשאני מצמידה את הרגליים. פחד אלוהים. ויש המון שיטות לא בריאות - צום, הקאות “לא מכוונות” (כי מי רוצה להתחיל להיות בולימית), עיסוק יתר בכושר גופני. היום אני יכולה לספר בגאווה שה-BMI שלי עומד על 19.07 ואני עדיין חתיכה, כפי שאמרה אליזרין.

השמנת יתר היא סוג של הפרעת אכילה על הצד השני של הקשת. אתם יודעים את מי אני הכי שונאת? את השמנות במקומות עבודה. בכל מקום עבודה יש תמיד לפחות שמנה אחת שאוכלת גזר או מלפפון עם קוטג’ לארוחת צהריים, בזמן שאני יושבת לצידה וטוחנת איזה כריך מבר גוריון או פסטה או נודלס או חומוס או כל דבר אחר עתיר פחמימות ואז היא שואלת “איך את יכולה להרשות לעצמך לאכול דברים כל כך משמינים ונשארת כל כך רזה?”.

אהא! להלן הפתרונים: גברת, כשנגמר יום העבודה, אחרי שצמת כל היום על גמבה ודנונה, ומגיעה השעה להדליק את הטלויזיה ולבהות ברפטטיביות באח הגדול/היפה והחנון/מפרץ האהבה/לרדת בגדול/הפוליגרף (יחסית למישהי בלי טלויזיה אני מעודכנת בצורה אומללה), במטותא ממך - אל תפשטי על הפאקינג מקרר כמו קומנדו צבאי על מתגייסי אל קעידה מטייבה! תעזבי את הפסטות וההמבורגר ותרדי מהשוקולד והביסלי ואלוהים יודע מה עוד את טוחנת שם בלי מצפון שגורם לך לשקול כמו מיכלית דלק בימים שמופז לא מדבר על האיום האיראני. 

לפני שאני הולכת לאיבוד בחוסר פואנטה בן 544 מלים, אני אגיע לעיקר:

כשיורדים במשקל, וזה עובד היטב, אוהו - כמה שזה עובד היטב, לעתים מצליחים ליכור בור ללא תחתית. הפיינליסטים של לרדת בגדול מאד דובקים בכך שהם עוסקים בדיאטה שלהם בצורה בריאה, לאחר שהיו צמודים למדריך לכל אורך התקופה בה צולמה התכנית. צביקה מהעונה השניה (מעל לשעה לקח לי להיזכר מי הוא! הו, ריאליטי אכזר.) אמר שהרעיון אחר כך הוא להצליח לשמר את זה (והוא עושה עבודה נפלאה בכך, אגב), אבל מה יקרה כשהתכנית תגמר, התהילה תתפוגג וכשמדריכות הכושר יחזרו לסדר היום השרירני שלהן בגרייט שייפ? מה יהיה על מי שיפתח את הפרעת האכילה לקיצון השני? האם השמנמנים שלנו ידעו היכן לעצור? 

על שאלה זו נותרתי עם תשובה חלקית בלבד.

על אנטי-שמניזם ולמה הפכתי רשמית לאנטישמנית

במסגרת מפגש הבלוגרים ומנהלי פורומים אמש, נכחו כמה וכמה בלוגרים מעניינים ובעיקר נכחו 3 אנשים מעצבנים במיוחד המכנים עצמם מנהלי פורום “שמנות ויפות” בתפוז. האדם היחיד שהכרתי שגלש באופן קבוע ב”שמנות ויפות” היה תום שקי אבל תום שקי דאז הוא איש של פסיכוזה (חובת הקלקה חלה עליכם כדי להבין), לכן אני לא יכולה לקחת את כל הפורום הזה יותר מדי ברצינות. כפי שכבר הסברתי, סבלנו מחפירה ארכיאולוגית מצד המנהלים התוקפניים שירו ללא הרף לכיוון המתמודדים שהם לא מהווים דוגמא טובה לקהילת השמנים בארצנו כיוון שהם לא שלמים עם מי שהם, והתבכיינו בלי די אודות אנטישמניות חברתית וכו’. חלק מחברי הטובים ביותר הם שמנים וחיים יחסית בשלמות עם מצבם. אי אפשר להגיד על אף שמן (ברמת השמנת יתר ו/או אוביסיטי) שהוא חי בשלמות עם מצבו. כשהחברים השמנים שלי חיים בשלום עם עצמם, אני חיה בשלום איתם.

השקר העצמי שזועק ממנהלי הפורום גרם לי לפתח את אותה אנטישמניות שנדונה במפגש אתמול. הם חפרו כל כך עמוק שאף אדם, אפילו לא בעל כח סיבולת עצום (ולי יש סבלנות מעטה מאד לבבל”ת בכל מקרה), לא היה יכול לפתח אנטישמניות אחרי ערב אתמול. מנהלי פורום שמנות ויפות אינם אנשים ששלמים עם עצמם. אלה אנשים עם מרמור כגודל הימה השניה בגודלה בארה”ב, טיטיקקה, שחייבים לחפות על השקרים הגסים שהם מספרים לעצמם מדי יום מול המראה ולפני השינה ואחרי ג’ארת הבן אנד ג’ריז, ולכן מתעקשים על נקודות שאם עד לפני המפגש נראו בעלות משמעות - הפכו הן להיות טפלות ומחליאות. שירימו את עצמם מהכסא במקום להתבוסס עם עצמם מול פורומים באינטרנט וילכו לעשות ספורט! שיפסיקו לדחוף את היד לעוד שקית דוריטוס על כל שרשור מעורר אמפתיה בפורום! ושילכו לעשות משהו עם עצמם שיגרום להם להרגיש קצת יותר טוב וקצת יותר כנים עם עצמם במקום ללהג כל כך הרבה שטויות על בוהוהו ודחיה חברתית.

אבא קריר הולך להשתתף ב”יפה והחנון 2″

ועכשיו לשמנים מסוג אחר. אבא קריר, אדם שמן מבפנים לכל הדעות, אשר לא יוצא מהבית ואוהב נשים מכל הסוגים ולעתים גם גברים, הולך להיות המתמודד הבא ב”יפה והחנון”. ראשית כל עזרו לנו בכך שתצטרפו לקבוצה בפייסבוק. כשהקבוצה תכיל 120 חברים, הבטיח אבא קריר שילך ויתמודד באודישנים. שנית, there’s more to come וזה. 

וסוף דבר: תזכורת שיווקית - הרי בשביל זה קראו לי:

גמר “לרדת בגדול” - יום ש’ הקרוב, 27.09 ב-21:00.

(ובסיום התכנית ספיישל “להשפריץ בגדול”. האבי הזה כזה חתיך. הכינו את הדילדואים.)