המלצות לסופ"ש הארוך בשנה

פוסט מחולק לשניים - הראשון ינסה לדלות מרחבי הרשת מה הדברים המגניבים שיש לעשות בסופ"ש שלפני יום הכיפורים. לחיצה על הכותרת תוביל אתכם לאירוע בפייסבוק. החלק השני יוקדש להמלצות ליום כיפור - חנויות האופניים הזולות ביותר, סרטים מומלצים, סדרת טלוויזיה למרתון וכן, כן, רבותי, גם ספרים!

שישבת, 25-26 בספטמבר

פסטיבל חוצמזה

שישבת מ-10:00 עד 18:00 ביום למחרת, קיבוץ פרוד

פסטיבל מוזיקת אינדי שיתרחש הרחק הרחק מתל-אביב (שמועות מספרות שעה וחצי אבל האמת היא שאני אפילו לא יודעת איפה נמצא הקיבוץ). ישתתפו בפסטיבל אסף אמדורסקי, עמיר לב, כנסיית השכל, גלעד כהנא ורשימה ארוכה של יוצרים ישראלים ותיקים לצד יוצרים ישראלים עצמאיים. במקום יעמדו דוכני קומיקס וספרים, יהיה גם מופע תאטרון רחוב. מוזיקה אלקטרונית עם דיג'יים מברלין ומברזיל ובשיתוף עם ארטביט יציגו צלמים תמונות שצילמו בהופעות ואמנים מוסיקליים. האתר יכלול קמפינג, בר ודוכני דיסקים של לייבלים עצמאיים (כמו פית/קית הנהדרים למשל). במקום יפוזרו 12 קקטוסים והמוצאים המאושרים גם יזכו בכרטיסים להופעות.

כניסה תעלה 110 ש"ח במכירה מוקדמת (עד מחר באוזן בר, שסק והפרוזדור - מומלץ לוודא) או ו-120 ש"ח במקום.

לפרטים נוספים - ינון - 054-2471141.

Terry Poison @ Barzilay

שישי ב-22:00 בברזילי, הרכב 13, ת"א.

טרי פויזון הן אחת הלהקות הישראליות שהכי עשו את זה בחו"ל ולגמרי בצדק. המוסיקה שלהן כיפית, לרוב מטופשת, ויש להן אנרגיות מדהימות על הבמה. לדעתי כבר זמן רב לא היתה הופעה אז בהחלט שווה ללכת ולהתעדכן ולהירחץ בחמוציות-מתוקיות שלהן. מהפייסבוק לא ברור כמה עולה כרטיס אבל הסבירות היא שבאיזור ה-50-60, אפשר לקבל הנחות גם בשליחת מייל שמופיע באיוונט. לדעתי הכרטיס הזה בין השאר יהווה כניסה חינם למסיבה המדליקה שתבוא מיד אחר-כך.

Ultra Violence

שישי ב-01:00 בברזילי, הרכב 13, ת"א.

מיד אחרי טרי פויזון תחל לה מסיבת הארדקור וכולנו נוכל לפצוח בריקודי עם ושירת שירי ארץ ישראל היפה. יתקלטו פויגי ורוקון (מיינדבנדר) מברלין והרזידנטים ליכטיק ומיוט. בתכנית הארדקור, טכנו ודראמ'נ'בייס. זה יחפור. זה יכאב. זה יאכל לכם ת'ראש. זה יהיה בדיוק כמו להסניף פופרז, אבל ערב שלם וברציפות. כניסה 20 ש"ח. סה טו.

יומולדת לבלוק

שישי ב-00:00 בבלוק, דוד חכמי 35, ת"א.

אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי על הבלוק, זה היה כמו בוורטרז אורגינל אבל בלי וורטרז אורגינל ובלי סבא ובעיקר ישבתי בשירותים וקראתי עיתון. הדיבור היה על כך שעבדו על העיצוב והסאונד של המקום זמן רב (מאז שהייתי קטינה). בפעם הראשונה שהלכתי לבלוק זה היה למסיבה אלקטרונית כלשהו עם הרבה חיילים ומקס תורכי אחד. על אף הסאונד סיסטמס המעולים מאד התאכזבתי מהפעם הראשונה כי היה עמוס שם לעייפה. ככה זה כשאין מספיק מקומות פופולריים במסווה של אנדרגראונד, כולם חושבים שהם הולכים למקום שאף אחד לא יודע עליו. עכשיו שנה אחרי, עם הרבה מאד מסיבות מוצלחות בדרך שגם אני נהניתי מהן מאד (סול ופ'אנק, כל מיני דראמ'נ'בייס, מסיבות בריטני למיניהן ועוד כמה שהייתי שיכורה מדי מכדי לזכור) הם חוגגים את היומולדת הראשון. כמובן שיהיה מפוצץ בהמון אנשים, כמובן שהאלכוהול יהיה יקר, כמובן שכמעט ידרסו אתכם בכניסה כל מיני ערסוסים שמנסים להיכנס לתוך יד חרוצים, אבל היי, זה בחינם! שלוש רחבות יהיו אמונות על הנאתכם ויתחלקו בין היפ-הופ, אלקטרו וטראש פוסט-פוסט-מודרני. יהיה גם דיסקו.

CCCP - The Making Of

חוף כלשהו בתל-אביב, שבת מ-05:00 (בבוקר!) עד 09:00.

אם החזקתם מעמד עד עכשיו ועדיין לא מתחשק לכם לישון, זה בדיוק הזמן להשתתף בצילומים של קליפ. לוס כפרוס מצלמים את הקליפ שלהם לשיר CCCP וזו ההזדמנות שלכם לעשות דברים מגניבים כשאתם מרוחים מהתחת ומעייפות. באיוונט מבקשים לאטנד כדי שיהיה אפשר ליצור קשר ולתאם. לדעתי יהיה קצת מאוחר מדי לזה, ככל הנראה יהיה מומלץ לשלוח מייל ל-loscaparos@gmail.com או לקשקש עם אחד מחברי הלהקה בפייסבוק. חשוב רק לא לשכוח! יש כוריאוגרפיה שאותה מומלץ ללמוד לפני הצילומים כי היא ממש מסובכת.

סוגרים ת'ים, מחליפים ת'מים - מסיבת גג

שבת מ-16:00, גג כלשהו בתל-אביב.

צוות ברזילי במסיבת סוף הקיץ על גג כלשהו בתל-אביב שמיקומו ימסר ביום האירוע. אני לא חושבת שבאמת יש טעם להרחיב, לי זה נשמע טוב בדיוק איך שזה עם הבריזות שנושבות עכשיו בעיר. 30 שקלים עד השעה 19:00, 40 ש"ח אחרי. יהיה דאבסטפ.

טם, טם, טם! יום כיפור

סוגית האופנים

Gangsta Barbie

אוקי, הגיע ערב יום כיפור, התעוררתם ב-13:00 ואין לכם אופניים. מהר! מה עושים? אז נכון. אופניים הם כבר לא כזה להיט כמו בשנתיים האחרונות, דחקו לצד את כל עניין ההתחממות הגלובלית, ניסו להצמיד לנו קסדות לראש ולא הצליחו, אבל אם יש בלוקבאסטר אחד בשנה לאופניים הוא תמיד תמיד יהיה לפני יום כיפור. בהרבה אתרי חדשות ממליצים על כל מיני חנויות לאופניים והן תמיד ברשתות הגדולות. אף פעם לא מדברים על חנויות האופניים הקטנות והזולות ששוות ביקור ורכישה. לא רק זה, אופניים לא נועדו רק ליום כיפור אלא לכל השנה והם כיף אדיר וגם מחטבים את הרגליים. אני אוהבת.

2 חנויות שאני ממליצה עליהן בחום תמיד הן:

חנות האופניים בפינסקר, מול קולנוע ת"א ז"ל. שם מוכרים אופניים מ-500 שקלים בערך ועד אינסוף - כי יש אופניים שאין איתם גבול. אין החלפה, יש להם אחריות לשנה מלווה במדבקה עם מספר שילדה (לא של המשטרה). השרות שלהם אדיב, אפילו לבחורות מעצבנות כמוני שבאות כדי להתקין צפצפה חדשה ולשמן את השרשרת כי הן לא יודעות איך.

פינקי, ברב קוק פינת הירקון בת"א. חנות ורדרדה וקסומה עם טיפול אדיב מאד ואופניים החל מ-450 ש"ח. כמו כן גם ניתן לשכור אופניים, אם כי לא ידוע לי לאיזה מחירים אבל אני מאמינה שהם לא גבוהים. בכל מה שנוגע להשכרת אופניים בוודאי מומלץ להגיע ממש מוקדם או להשכיר אפילו כבר מחר (יום ששי) לכל ארבעת הימים.

בנים: מומלץ להצטייד בפנימיות, משאבה וסט כלים. בנות: מומלץ להצטייד בפנימיות, משאבה, סט כלים וגבר. אל תחשבו שחלילה אני מזלזלת בכל המין הנשי בכל מה שנוגע לטיפול טכני באופניים. אפילו פעם פגשתי טכנאית אופניים, הייתי כל כך בשוק שאמרתי לה "וואו את באמת יודעת לעשות כאלה דברים?!" בחוסר טקט משווע, והיא הביטה עלי במבט פמיניסטי זועם. אז יש אותה ויש אתכן. תתמודדו.

רשימת קניות

לפני קריאת רשימת הקניות, מומלץ להבין למי שלא מכיר אותי שאני אתאיסטית מוחלטת. עינוי/עיסוי חשבונות הנפש שלי קורה מדי לילה לפני השינה ואני ממהרת להתנצל ולא לחכות עם זה לתחילת השנה. אם פגעתי בכם שלא ביודעין ולא אמרתם, זו בעיה שלכם. אני לא צמה ולא עושה שום מנהג מסורתי ביום כיפור. זה לא חלק מעולמי יותר ולא ממנת חלקי. בכל מקרה אני מכבדת כל מי שחושב ועושה אחרת.

1. 

   אחרי יום כיפור הקודם. טוב. לא ב'מת. אולי השנה.

   היידרו.

2. בדקתם אותו והכל בסדר, עכשיו זה הזמן להתנחל אצל מישהו בארוחה המפסקת.
3. אה כן, לא לשכוח ריזלה. עם פילטרים.
4. 3 חפיסות סיגריות.
5. פיצה קפואה.
6. 2-3 בקבוקי קולה.
7. מאנצ'יז מ-3 סוגים לפחות, חייב לכלול סוכריות גומי.
8. טייק אוואי סושי.
9. רדבולים.
10. בירות.
11. פופקורן.

על סרטים ועל סדרות

לא אחפור יותר מדי בעניין הסדרות. האמת היא שמתחשק לי להמליץ רק על סדרה אחת ליום הכיפורים הזה. אם טרם נחשפתם ל"ווידס" ("העשב של השכן", הלינק מוביל לצפיה ישירה בפרקים מכמה מקורות שונים) זה הזמן. הסדרה מורכבת בעיני מתסריט מבריק שתמיד יודע לפגוע בדיוק בנקודה שצריך. מבלי לספיילר אוכל לומר ש-3 העונות הראשונות מופלאות, הרביעית גם מגניבה מאד ובינתיים אני באמצע החמישית והיא מעט מאכזבת. אם טרם יצא לכם לצפות בווידס כלל וכלל, יש לכם בדיוק 24 שעות בהן תוכלו לעשות מרתון של 4 העונות הראשונות ולהכין את עצמכם לחמישית, שכן כל עונה היא 12-13 פרקים וכל פרק אורכו חצי שעה. ישב בול.

באשר לסרטים זה כבר סיפור שונה לחלוטין. האמת היא שכבר הכנתי רשימת המלצות לפני כמה ימים וראיתי שהיא בלתי נגמרת. לכן החלטתי להעלות את כולה מבלי לפרט יתר על המידה, כבר כתבתי הרבה כך או כך. סרטים שלא מכירים, מומלץ לעבור עליהם במקביל עם imdb

מסרטי צ'רלי קאופמן/מישל גונדרי:

• Human Nature (הטבע האנושי)
• Eternal Sunshine of the Spotless Mind (שמש נצחית בראש צלול) + פסקול מדהים.
• Being John Malkovich (בבימויו של ספייק ג'ונז)
• Confessions of a Dangerous Mind (בבימויו של ג'ורג' קלוני)
• Les Science des reves (מדעי החלום)

מסרטי האחים כהן:

• The Big Lebowski
• No Country for Old Men

מסרטי טרנטינו:

• Jackie Brown
• Reservoir Dogs
• Pulp Fiction
• Planet Terror + Death Proof (Grindhouse)
• Kill Bill 1+2
• לא ממליצה על "ממזרים חסרי כבוד", אם לא ראיתם בקולנוע אתם בעצמכם ממזרים חסרי כבוד.

מסרטי קובריק:

• Clockwork Orange (התפוז המכני)
• The Shining
• 2001: A Space Odyssey

מסרטי דיוויד לינץ':

• Wild at Heart
• Mulholland Drive

סרטים אסייתיים:

• Oldboy (שבעה צעדים)
• Dumplings

סדרת סרטים יפניים באנימציה של מיאקאזי:

• Spirited Away
• Hawl's Moving Castle
• Ponyo on the Cliff

בי מוביז:

• Mutant Aliens
• Cecil B. Demented

כל השאר:

• ההזיה - I Heart Huckabees
• הזה שגורם לך לרצות לקחת כדורים אנטי דכאוניים - Lost in Translation (אבודים בטוקיו) + פסקול מהמם.
• הזה עם עלילה של סטודנט לקולנוע רק עם בראד פיט ואדוארד נורטון ועשוי הרבה יותר טוב - Fight Club
• הסרטים ששינו לנו את התודעה - Matrix + Animatrix
• הצרפתי הכי פחות מעצבן - Le Scaphandre et le Papillon (הפרפר ופעמון הצלילה)
• הזה שגורם לך לרצות להתאבד גם אחרי שלקחת כדורים אנטי דכאוניים - Vanilla Sky (האמריקאי) + פסקול מהמם.
• הנחמדצ'יק - Catch Me if you Can

ספרים

מודה ומתוודה - לא קוראת הרבה ספרים כי לא יוצא לי. לא מכירה כל כך רבי מכר שיצאו השנה ולא כל כך מעניין אותי, גם ככה ספרים יקרים נורא אז מחכים כמה שנים שהמחיר ירד. כמה ספרים שמצאו חן בעיני במיוחד במהלך השנים האחרונות:

• אפשרות של אי / מישל וולבק. ללא ספק הספר שהכי לקח אותי וסחף אותי למקומות מטורפים בראש במהלך השנתיים האחרונות. ספר שכמוהו לא השפיע עלי אף ספר בחיים.
• חומר טוב / יהונתן גפן. ספר מציצני ודוחה על ימי האורי והזוהר. ספר ממש מטונף, אבל אי אפשר להפסיק לקרוא אותו לרגע.
• שינקן על שיפון / צ'רלס בוקובסקי. בין ספרי הפרוזה שלו מצאתי את זה ואת "ספרות זולה" כספרים הכי מרתקים. ספרות זולה הוא קליל והוא מיועד למי שמחפש קליל ביום כיפור. שינקן עם שיפון לא כבד ממנו בהרבה, אבל הסיפור שם הרבה יותר שזור באוטוביוגרפיה של בוקובסקי עצמו ולכן מרתק לקריאה.

סקס

כי זה פשוט כיף.

אם יש לכם הצעות מגניבות וכיפיות ומקוריות ליום כיפור אשמח אם תחלקו. למי שצם, שיהיה צום קל. למי שלא, נתראה במשולש פיצה החמישי. נוהגים לומר גמר חתימה טובה, אז שיהיה, אני אזרום.

people like this post.

Like 

Edited: ספטמבר 25, 2009

עשרת הדיברות של מיכל למשחק מקדים מושלם

1. ת ת ק ל ח ! יתרה מכך אנו מוכנות להצטרף אליך למקלחת ואולי אפילו להתחיל את הביזנס שם. גבר, אתה לא כלב (תלוי כמה אתה מניאק), אתה לא יכול לרחרח לעצמך את הביצים. עם זאת, סביר להניח שאתה תרצה שנבקר שם, ולא, אנחנו לא מצפות לריח שושנים, אבל גם לא לריח שיזכיר לנו את העובדה שנועם טור לא החליף תחתונים במשך חודש על אי המתים (ואם תהיתם למה קראו ככה לאי המתים, הנה התשובה שלכם).
2. גזוז ציפורניים! נעים בגב זה נחמד לפני השינה, אבל מה-זה לא מתאים לנו שתקלף לנו את העור מבפנים. הוא מספיק רגיש גם ככה.
3. סקווירטינג. כן, כן. אנחנו יודעות שאתה לא קוסם. אבל לפני הסקס נשמח אם לא תתנהג כמו יובל המבולבל. לשון על הדגדגן, אצבע בפנים - לא עד הסוף אבל חלקית, יש לשמור על שעון ביולוגי נכון ולדאוג שאצבע תהיה בין השעה 11 ל-1 ושתעשה להטוטים פשוטים בצורת "בואי אלי". (אם תעשה את זה נכון גם נגיד לך "אני באה!" בתרגום חופשי מאנגלית.) מי יודע איזה קונפטי אולי תצליח לשלוף מהכובע.
4. האוזניים שלנו הן לא הגה והראש שלנו הוא לא זמבורה. גאג ריפלקס אולי מדליק אותך, אבל לא מתחשק לנו לפצוח בהפרעת בולימיה במיטה. אם בכוונתך להמשיך בדבר שיהיה לך ברור - הגודל כן קובע.
5. מכות בטוסיק זה נחמד ומדליק, אבל אל תחבוט בנו במקומות אחרים. כולנו יודעת לחייג 1202.
6. תגע לנו בגוף בכל מקום לפני שאתה מיד שולח ידיים או איברים אחרים לבין הרגליים. הרבה יותר מדליק נגיעות בכל הגוף - כפות הרגליים, הרגליים, הידיים, הבטן, הישבן, הצוואר וקצת מסג' בגב (עם הדורקס פליי מסג', למשל…) ורק אז החזה וכל מה שנשאר. נשיקות רכות וידיים מלטפות יקנו לך הרבה נקודות אצל כל הבנות.
7. חשוב מהכל - ספר לנו מה אתה אוהב, מה עושה לך טוב ומה מדליק אותך במיטה, אצלנו בתנועה אנחנו פתוחות למשא ומתן ומוכנות לנסות הכל לפחות פעם אחת. הדבר גם נכון לגבי הבנות. בנות רבות מפחדות לומר לפרטנר מה הן אוהבות במשחק המקדים ובסוף יוצאות לא מסופקות או מדמיינות שיש שם מישהו שהוא לא אתה כדי להעצים את הריגוש. חבל על מי שמת ועל אורגזמה לא-באמת.
8. הצע לנו נישואין. הסדין לבן ואם ממש טוב לנו נצווח גם לפי לחן חתונה. אל תבהל - הקלק על הלינק ותבין.
9. אל תדבר אתנו על האקסית שלך, על אימא שלך או על כדורגל. דבר אתנו עלינו, על כמה אנחנו חתיכות ולוהטות ועושות לך את זה. תחת כל מעטה של חרמנות מסתתרת נרקסיסטית שמשוועת למחמאות.
10. הכי חשוב: אף פעם אל תכריח אותנו לעשות דברים במיטה שאנחנו ממש אבל ממש לא רוצות. בחזרה לסעיף 7, אנחנו מוכנות להתנסות בהכל לפחות פעם אחת, ואם אנחנו יודעות שזה לא בשבילנו ובכל זאת אתה לוחץ עלינו, תמיד יש את מי שתהיה מוכנה לעשות את זה במקומנו, אבל בחייאת רבאק, לא חבל לך על הכסף?

בנות, חושבות ששכחתי משהו? אל תתביישו לחלוק. בנים, אתם מרגישים מקופחים ושהזניחו את הדחפים שלכם בצד? ספרו לי מהם 10 הדיברות שלכם למשחק מקדים מושלם ואם יש לכם חברה קבועה (או ממש הרבה יזיזות), כנראה עשיתם משהו נכון - ושישרפו כל הקנאיות. הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק - התנועה לקידום המשחק המקדים ותבינו ה-כ-ל.

שתהיה לכולם שנה רטובה.

תבחר, זה או אני או היא

people like this post.

Like 

Edited: ספטמבר 23, 2009

הזוכה בבושם סקרלט ועוד כל מיני הרהורי שנה חדשה

ראשית עלי להתנצל, הבטחתי כי אכריז על הזוכה בבושם בסופ"ש אך לצערי הבחירה היתה מאד מאד קשה עבורי ולכן התעכבתי בנושא. בואו נגמור עם זה לפני שאחת מהבנות תאכל לי את הראש: הזוכה בבושם סקרלט היא לא אחרת מאשר לירי אמיר אשר השקיעה את נשמתה לתחרות ואף פירטה בהרחבה על הדואליות שבה! אני מודה לכל הבננות שהשתתפו בתחרות וכולן כמובן מקבלות דוגמית סקרלט במתנה.

לירי אמיר

אני לא נוהגת לאחל שנה טובה, אז אל תגלו לאף אחד שאיחלתי - אבל לכל הבנות ולכולם שנה טובה ומבטיחה שזה לא יגיע אליכם באס.אם.אס.

מלבד הבושם הפוסט הזה הולך להתעסק בשני עניינים הנוגעים לשנה החדשה. פשפוש קל במדפים המאובקים של קורקי העלה פוסט ישן שכתבתי ב-31/12/2005, בבלוג ז"ל שלי שאינני יודעת היכן בעולם הוא נמצא כיום. תוכנו היה כזה:

10 ציפיות לשנת 2006 - שנה בסימן רטרופסיבי

Saturday, 31 לDecember 2005

1. לטוס לאמסטרדם! - נכנס לרשימה גם בשנה שעברה ולא יצא לפועל.

2. לכתוב לעיתון/מגזין - הגיע הזמן להשתלב איפה שהייתי צריכה להשתלב כבר לפני.

3. לחזור לעשות ספורט.

4. לחזור לנגן בפסנתר - פרשתי לפני 6 שנים ויש לי חשק עז לחזור לנגן.

5. לחזור ללמוד פיתוח קול - ממש ממש בא לי.

6. ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - לא שכזה מתחשק לי ללמוד, אבל מתחשק לי לדעת ומתחשק לי לפתוח דלת לכסף טוב.

7. להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - התעוררו בי געגועים עזים לחזור לשדר וגם להקים מחדש את הפרויקט האדיר הזה, שהיה ממש כיף בפני עצמו.

8. לחזור לפסיכולוגית שלי - לא יצא לנו להיפגש הרבה, אבל היא באמת היתה נהדרת.

9. להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי).

10. ללמוד להאמין באהבה. אמן.

אז ככה; לטוס לאמסטרדם בסוף טסתי, זה היה בסתיו של 2007 בסופו של דבר ונסעתי ביחד עם קומץ, היג"כ בורלא, כוכבים מנצנצים עליו. לא אבלשט אף אחד ולא אסתיר את העובדה שיצא לי לעשן שם מלא סוגים שונים של גראס (והמופלא שבהם היה ההיידרו בגרין האוס שהעיף לנו את התחת עד כדי כך שלא רצינו לחזור לארץ ואכן כמעט פספסנו את הטיסה). בתקופה דאז, גם בארץ, הייתי מעשנת המון ושנאתי את זה. הרגשתי שאני ממש על האדג' של להיות ג'אנקי. אחד הדברים הטובים בעיקר שיצאו מאסמטרדם היה העובדה שבעקבות הנסיעה הפסקתי לעשן בכמויות של חמור בקאט-ניפ. מלבד זאת, באמסטרדם ספגתי את הפציעה הכי קשה שספגתי בחיי. אימא שלי לפני הנסיעה הזהירה אותנו שלא נשכיר אופניים, והיה זה חודש בדיוק אחרי שלמדתי איך רוכבים על המכשיר הדו-גלגלי הזה. אני כמובן התעקשתי על אופניים ורודים, אממה, אחד הברקסים מסתבר היה מקולקל. לא חלפו 15 דקות מהרגע ששכרנו אופניים וכל הפרצוף שלי כבר נמרח על אחד הגשרים של נהרות אמסטרדם. התוצאה: שפה פתוחה, פנס בעין ויד שיומיים לא יכולתי להזיז. במצב כזה הייתי יכולה לתבוע את הביטוח על הנסיעה, לקבל כסף וכו', אבל בגלל שכל כך פחדתי מהתגובה של אימא שלי העדפתי לסגור את הנושא בלקנות מייק אפ ממש ממש חזק (30 יורו, אסתי לאודר, המייק אפ הכי מדהים שהיה לי, כוסאמא של סופרפארם אין בארץ). בפארמיה באמסטרדם בה אחת הדיילות איפרה אותי, הסיפור נהיה יותר מביך כשהיא הבינה שהגבות שלי מאוירות וברחה כל עוד נפשה בה מההיסטריה ושלחה דיילת אחרת לטפל בי. הדיילת האחרת היתה מאד נחמדה וכיסתה לי את הפנס היפיוף שלי בזמן שהיה גדוד של לקוחות שהביט בנו כמות היינו מופע בקרקס. היה מופלא. שנים שמרתי את הסיפור הזה בסוד ולמעשה בורלא ואני סיפרנו לכולם שהרגזתי אותו אז הוא הכניס לי אגרוף.

הנה תמונה שמעולם לא נחשפה לציבור הרחב דקות מספר אחרי ההתרסקות עם האופניים:

לא בורלא, אל תרביץ לי!!!

שלושה ימים אחרי שהחופשה שלנו התחילה בורלא ואני באמת התחלנו להתרגז אחד על השני וכנראה המירכוז הבלתי נסבל של לבלות כל כך הרבה זמן זה בחברת זו נתן את אותותיו. אחרי שדרכנו נפרדו בת"א לא שוחחנו אחד עם השני שבועיים. בורלא כעת גר בצפון ואני עדיין בת"א. הרבה אנשים שואלים אותי אם אנחנו עוד בקשר (שכן בתקופותנו היפות היינו כמו בנאדם אחד). אנחנו משוחחים לעתים רחוקות בטלפון, בורלא אוהב לכבות את הטלפון לעתים תכופות אז לפעמים אני סתם משאירה לו הודעות מפגרות במשיבון ("בדיוק חשבתי עליך, ואז… אה… שיט, הפסדתי."). הקשר של בורלא ושלי הוא כה חזק שאנחנו מרגישים זה את זו נפשית. לא, אנחנו לא צריכים לדבר לעתים תכופות וגם לא להיפגש, אבל דואגים שכל מפגש שיש לנו יהיה מפגש קסם.

קומץ ואני משמינים הסורים בכרם החודש. קסם.

לכתוב בעיתון/מגזין - כמעט קרה, קבלתי את השוט שלי באחד המגזינים בארץ. הבעיה היא שהיום לא מחתימים כמעט כתבים כעובדי מערכת אלא כפרילנס ללא חוזה. הייתי צריכה לעשות את מה שהייתי צריכה לעשות, לא עשיתי, נכנעתי. אני בת זונה עצלנית (וסליחה אימא). בסוף נשארתי פה בבלוג, והבנתי שהכסף כאן אפילו גרוע פחות מהכסף בעיתון או מגזין.

לחזור לעשות ספורט - חזרתי גם חזרתי. מאז הספקתי להירשם 3 פעמים לחדר כושר, ללכת קצת ואז למכור את המנוי. גם כרגע הקשר היחיד ביני ובין חדר כושר הוא החיוב החודשי בכרטיס האשראי. וואלה, תכל'ס אני צריכה לחזור לעשות ספורט שוב.

לחזור לנגן בפסנתר - לפני שנה אבא שלי לקח את הקלידים האלקטרוניים שלי מגיל 4.5 (משנת 80-ופאקינג-9!) לתיקון והחזיר אותם חדש דנדש. היו לי כמה ערבי דכאון בהם הלחנתי כמה שירים עם ליריקה מטופשת ממש, אבל מעבר לזה הקלידים מקשטים יופי את הכסא בסלון.

לחזור ללמוד פיתוח קול - לא קרה, לא יקרה גם כנראה ונראה לי שגם במיטה הפסקתי להיות צווחנית בינתיים. תשאלו את האקסים שלי, השותפים שלהם לדירה ואף את השכנים שלהם - במיטה אני עושה יופי של סופרן, מצו ואלט.

ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - הסיבה אז היתה בגלל שהכסף טוב. אז לא הייתי בטוחה בכלל מה אני רוצה ללמוד ודי הדחקתי את עניין הקולנוע מטראומת הלימודים בתיכון. אז כן, בסוף הלכתי ללמוד קולנוע, ולא, הכסף לא טוב. השאיפה להייטק באה בעיקר מצד משפחתי הפולניה שאכן החדירה לי שכסף זה חשוב וכסף זה טוב, אבל בסופו של דבר אחרי מחשבה והבנה של מי אני ולאן הנפש שלי חותרת + כאבי בטן תכופים, הבנתי שבמשרד הייטקיסטי ויום עבודה של 9 שעות ומעלה אני כנראה לא אצליח להתמודד. אגב, העובדה שעבודה על סט בדר"כ ארוכה הרבה יותר מ-9 שעות ביום ויכולה לפעמים להגיע גם ל-14 שעות מבלי למצמץ לא מרתיעה אותי ו/או את כאבי הבטן שלי. יש דרייב וקסם שהוא פשוט שונה במהותו בעבודה על סט, במיוחד אם יוצא לי לחלק הוראות. חולת כח. כזו אני.

להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - לא קרה, לא נורא. בזמנו הרעיון היה מקסים וכיפי בטירוף, נכון לימים אלה יהיה זה בזבוז זמן משווע. טוויטר הרג את כוכבי הרדיו.

לחזור לפסיכולוגית שלי - הגברת המקסימה הזו שהייתי אצלה מספר פגישות מועטות ועם זאת מילאה אותי בתובנות כל כך רבות לצערי נורא יקרה. יצא לי לפגוש עוד פסיכולוג מספר חודשים דרך קופ"ח, מי שקורא בקביעות יודע שהוא היה גרוע. יצא לי גם לפגוש פסיכיאטר כמה פעמים, הוא נחמד, הוא רוסי וכל פעם מחדש שואל אותי אם זו פעם ראשונה שלי, מה אני לומדת והאם אני רוצה להיות שחקנית. אה, ושלפני חודש-חודשיים-ושלושה הוא ראה את "ואלס עם באשיר" עם אשתו בקולנוע ובאמת שהיה מאד נחמד.

להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי) - טוב, באופן יחסי עבד. בהמשך לדיבורי הפסיכיאטר מהסעיף הקודם אני חייבת להודות שמרוצה ושמחה באופן לא יחסי אלא מוחלט, הרבה יותר קל עם כדורים נוגדי דכאון. בדרך הלב שלי הספיק להישבר פעם אחת וראשונה מזה עשור (וזה בסעיף הבא), אז החלטתי להפסיק עם הכדורים כדי שאוכל להרגיש את הכאב כמו שצריך. אה, ועם כדורים נוגדי דכאון אין אורגזמות ובכל מקרה זה לא גרם לי להפסיק למרוט את השיער. מה החרא הזה.

ללמוד להאמין באהבה. אמן - קרה 8 חודשים אחרי שכתבתי את הפוסט ההוא. בסוף, נשבר לי הלב. וכו'.

חיפושי גוגל פופולריים - על הדבש ועל העוקץ?

במהלך החודשים האחרונים אני עוקבת באדיקות אחר חיפושי גוגל פופולריים שבסוף מובילים אלי לבלוג. לכבוד השנה החדשה אחלוק את העשרה הפופולריים שבהם ועל שום מה ולמה:

1. מיכל - ה-SEO הכמעט הכי חזק ברשת. לא מיכל ינאי, לא מיכל אמדורסקי. מיכל גרוסברג. תוצאה שלישית בגוגל. לפני מעטרות את התוצאות מיכל בת שאול (שאלוהים יודע מה היא עשתה בשביל שיהיה לה כזה SEO מטורף) ותחתיה בתת-חיפוש מיכל ניב ז"ל. אל תדאגו, אני אמשיך לכתוב פה מיכל (מיכל, מיכל, מיכל, מיכל) עד שאגיע למקום הראשון בגוגל. 57% מהמחפשים מעולם לא ביקרו כאן לפני שחיפשו.
2. מיכל גרוסברג - זו אני. 24, תל-אביב, סטודנטית לקולנוע, תפוסה. 30% מעולם לא ביקרו כאן לפני שחיפשו. 70% הנותרים הם למעשה אני שמחפשת את עצמי.
3. מוצצת לעצמה - כן, עד לא מזמן מקום ראשון בגוגל (עכשיו יש שם איזו קוקסינלית שמוצצת לעצמה), מוביל לפוסט האלמותי שמדבר על נשים שמוצצות לעצמן את הפטמות. ככל-הנראה מדובר באדם ספציפי שקורא באופן קבוע, לפי הסטטיסטיקות. אינני יודעת מי הוא, אינני יודעת מה הוא רוצה ממני, אבל אני מקווה שהוא לפחות נהנה וממליצה לו לשמור אותי בבוקמארקס במקום לחפש אותי בגוגל בכל פעם מחדש.
4. ציצים - פעם המילה ציצים היתה רצה פה הרבה ולכן הייתי במקום ה-23 והמכובד בגוגל תחת חיפוש זה. אין לי מושג איפה אני נמצאת היום, בטח הרחק מאחור, אבל לפי הסטטיסטיקות שמראות כי 94% מהמחפשים הם קוראים חדשים ושזמן הקריאה הממוצע עומד על 6 שניות, ככל הנראה ציצים הם לא מצאו כאן.
5. התנועה לקידום המשחק המקדים - טוב, לא באמת צריך להרחיב על זה יותר מדי. היתה תקופה שכולם רצו לדעת מיהן המטורללות מהשוק שצווחות על בסטיונרים שהן רוצות יותר מגע חושני בציצים.
6. הבלוג של מיכל - יש ברשת הרבה "הבלוג של מיכל", אני פשוט במקרה הפופולרי ביותר.
7. סקס - כן. טוב. כמעט מפליא שזה לא במקום הראשון.
8. www.supersexit.co.il - כן, זו הכתובת של הבלוג. לא ברור למה חיפשו את זה בגוגל במקום להקיש בשורת הדפדפן, אבל באמת שאני לא אתווכח. כל אחד ושיטות הגלישה שלו.
9. החתול והכלב - אדם הורוביץ צריך להודות לי על היח"צ חינם שאני מבצעת לו פה. אז מה אם אנחנו לא באמת מכירים. לעתים הוא מחייך אלי בחיוך ממזרי.
10. לצאת משוק הבשר - WTF.

people like this post.

Like 

Edited: ספטמבר 22, 2009

התנועה לקידום המשחק המקדים - לא הלכנו לשום מקום (כי כשיש משחק מקדים, למה לנו ללכת?)

אם חלילה התקבל בעיניכם הרושם שהתנועה לקידום המשחק המקדים נעלמה לה, טעות בידיכם. התנועה עדיין קיימת, בועטת ומצודדת בכם הגברים לשלוח ידיים. כפי שבוודאי ידוע לכם, התנועה עובדת בשיתוף עם חברת דורקס שהשיקה זה עתה במדינתנו את המוצר החדש שלה לשיפור המין האנושי - Durex Play - 2in1. המוצר החדש הוא קצת כמו ביצת הפתעה (ואת ההפתעה אתם בעצמכם צריכים לייצר אם אתם מבינים את כוונתי…) - מדובר בג'ל עיסוי לכל הגוף המשמש גם כחומר סיכה. למרות שזה מאד מפתה, למיטה שלי עדיין לא אתן לכם לחדור, אני רק יכולה לספר לכם שהדבר הראשון שעשיתי כשקיבלתי את המוצר מדורקס לידי היה לטעום אותו. המוצר אמנם נטול טעם - אבל בהחלט בהחלט לא חסר טעם.

כמו כן האתר החדש של התנועה, http://www.4play4u.co.il, עלה לרשת, ומכיל הרבה יותר תכנים מבעבר. האתר מחולק ל-2 חלקים - הראשון מיועד לאשה, שלה אין הרבה מה לעשות מלבד להתרווח אחורה - להוריד סטיקרים, להזמין חברות ולהצטרף לקבוצה. השני מיועד לגברים מביניכם שאינם בטוחים כיצד מתפעלים מה. תוכלו למצוא שם את 10 הדיברות למסג' המושלם ו-6 מהלכים שיובילו אתכם ממסאז' רגוע לסקס סוער.

ואל תשכח על איזה צד של הלחם מורחים את החמאה

בהמשך לפעילות התנועה אנו מחפשות אתכן הבנות שיש להן גבר מושלם (או מפנטזות על אחד כזה), שירצו להסביר לקהל הקוראים (והצופים) מהו משחק מקדים נכון. אל דאגה! לא יהיה צורך בהדגמות חיות (אלא אם ממש תרצו), אך חשוב להבהיר למין הגברי כי גם אנחנו אוהבות פינוקים ומזמוזים (ולהוכיח לגבי גזית שמשוכנע כי לגברים פשוט יש יותר חשק מלבנות בכל מה שנוגע לניצול כלי המיטה…). ניתן לפנות אלי במייל אל supersexit@gmail.com

כמו כן במהלך השבועות האחרונים אני מקבלת עשרות אימיילים גם מנשים וגם מגברים שמתלוננים על בני ובנות הזוג שלהם על כך שאינם משקיעים די במשחק המקדים ושואלים לעצתי. השתדלתי לענות לכל המיילים ואם כי לא תמיד באריכות ועל כך אני מתנצלת. יכולה להבטיח לכם שבקרוב מאד יעלו דברים חדשים ואשמח לחלוק אתכם את חוקי המשחק המקדים שלי - כמובן בתקווה שגם אני, כמו דורקס, אצליח ברמה כזו או אחרת לשפר את המין האנושי. עד אז, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם היא לדבר עם בני הזוג שלכם על הדברים האלה. לא להתבייש ולדבר על הנושא בפתיחות. לא לפחד שהצד השני יעלב או ירגיש שהוא לא טוב מספיק, ובעיקר להבהיר בפניו שזה לא עניין של "מקום לשיפור", אלא פשוט להוסיף להנאה של שני הצדדים - וככל שרבה היא הרי זה משובח.

אם לכם יש עצות נוספות כיצד ניתן לקדם את המשחק המקדים ואתם רוצים לחלוק אותן עם השאר - זה המקום וזה הזמן. אל תתביישו וספרו לעולם. העולם לגמרי זקוק לזה. אתם מוזמנים לספר לי כאן בתגובות או לספר ל-800 חברי הקבוצה בפייסבוק מה אתם אוהבים במשחק המקדים.

people like this post.

Like 

Edited: ספטמבר 13, 2009

בשביל דו-קיום צריך משחק מקדים

החיים שלי ביומיים האחרונים הפכו לטירוף מוחלט. אתמול הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ותיבת האימייל שלי הוצפה בעשרות אימיילים מאנשים רבים ששמעו על התנועה לקידום המשחק המקדים וגם כמובן מעיתונאים שרק רצו לשמוע עוד על ההפגנה והתנועה ומה מטרותיה. אחרי הפרסום בוואי-נט לא אחרו לבוא גם שאר הפניות: כתבו עלינו גם בישראל פוסט, התראיינתי בשלוש תחנות רדיו, עלה אייטם ב"היום שהיה" בערוץ 10, התעניינו גם בשלומנו מאקו (ברשת ובטלויזיה) וערוץ 9. כמו כן התנועה כל כך הרעישה שכתבו עלינו בבלוגים בחו"ל ואפילו קיבלתי בקשה לראיון מעיתון שוויצרי! לא אתפלא אם בקרוב תתפרסם כתבה באיזה עיתון שוודי שינפיץ כי התנועה לקידום המשחק המקדים בישראל סוחרת בגפיים עליונות של פלסטינים כי הגברים הישראלים פשוט לא יודעים מה לעשות עם שלהם.

כמו כן ישנו עדכון קטן אך חשוב: התנועה לקידום המשחק המקדים נמצאת בשיתוף פעולה עם חברת דורקס. כן, כן. אלה שעושים קונדומים וכל מיני מוצרים מגניבים לשיפור חיי המין. הסיסמא שלהם היא "לשיפור המין האנושי" והם מאוד מחוברים לתנועה ולאג'נדה שלנו. הפתעות ופרטים נוספים יגיעו ממש ממש בקרוב.

ובאשר לכן הבנות, מה אתן עשיתן היום לקידום המשחק המקדים? האם הצטרפתן וצירפתן חברות נוספות למאבק? כמה גברים חינכתן שמשחק מקדים זה לא מושג בכדורגל ביומיים האחרונים? אנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק על זכותנו הטבעית וההיסטורית לגמור. כי בכל זאת, לא סתם הקמנו את מדינת ישראל לפני 60 שנה. לא באנו הנה להישאר יבשות כמו אקליפטוסים בביצות, אלא ליהנות ולהירטב!

אפרופו הקמת מדינת ישראל, בקריאת אחד הבלוגים בחו"ל היה דיון סביב העובדה שבישראל, מדינה שמוקפת במדינות איסלאמיות שמאד מגבילות את הנשים שלהן, הנשים משוחררות מספיק כדי לקום ולהפגין בכזה נושא. עלתה לי מחשבה משעשעת; מישל וולבק, סופר מדהים ופילוסוף משעשע, כתב בספרו "אפשרות של אי" על כך שדת האיסלאם בסופו של דבר תתמוטט בגלל הפלסטיניות שקצו בטיפוח שאהידים והחלו לקנא בשכנותיהן הישראליות  והחליטו להתחיל להזדיין בחופשיות (מילים שלו). אני לא יודעת אם השמועה על ההפגנה שלנו הגיעה עד אחת מהגדות, אבל אם כן, מאד אשמח לקחת חלק בידיעה שוולבק צדק, ולא כי אני רוצה שהאיסלאם יתמוטט או משהו כזה חלילה, אלא כי וולבק באמת סופר אדיר וכי גם לפלסטיניות מגיע משחק מקדים.

בכל מקרה, היכנסו לאתר שלנו - http://www.4play4u.co.il והצטרפו למאבק. הרימו את קולכן כפי שהייתן רוצות להרימו במיטה - כי אם תתנו לו ישר להיכנס, לא יהיה משחק מקדים.

people like this post.

Like 

Edited: אוגוסט 26, 2009

התנועה לקידום המשחק המקדים - מה אנחנו בעצם רוצות?!

היום בצהריים היתה הפגנה שקטה שמסתבר שעשתה המון רעש. אני ועוד מספר בנות מהתנועה לקידום המשחק המקדים הנפנו שלטים ובקול תרועה רב הכרזנו שגם אנחנו רוצות משחק מקדים. את הקבוצה פתחנו כדי להרים קול מחאה, שללא פורפליי, פשוט אין לנו שום כוונה טו גט איט גואינג. ואם כבר גואינג, התהלכנו לנו היום בשוק הכרמל, בחום וביזע, והתחלנו להתחרט שלא דחינו את כל העסק לחורף. התגובות בשוק כמובן היו משעשעות, כיאות לבסטיונרים היקרים שמציעים לנו ממרכולתם בכל המוזיל במחיר, וצעקו עלינו שהם באים עייפים בלילה וכל מה שבא להם זה רק חפוז. זה בסדר, אם הם תהו לרגע, לא אתם הייתי רוצה לקיים את מצוות המשחק המקדים, אבל אני מקווה שקצת הצלחנו לשכנע אותם לחזור היום בלילה ולפנק את האשה שלהם, באמצעות ססמאות כגון "בוז לחפוז!". אתם יודעים - חומר למחשבה. לעת ערב הטלפונים והאימיילים החלו להשמיע קולות מוזרים. מסתבר שהתקשורת לא התעלמה מההפגנה הקטנה שלנו והיתה צמאה לדעת עוד. בתור מישהי שיכולת ההתמודדות שלה עם התקשורת מזכירה את יכולת ההתמודדות שלה עם יציאה מתל-אביב, מצאתי את עצמי מתלבטת מה הדרך הכי דיפלומטית להתבטא בה לא אצא מפגרת (או רווקה חרמנית ומתוסכלת). אני חושבת שכשלתי - את התוצאות תוכלו ככל הנראה לקרוא מחר בוואי-נט.

בכל מקרה, עד שהדי התקשורת יגיעו אליכם ותמצאו את עצמכם מגגלים "התנועה לקידום המשחק המקדים" ולמעשה מגיעים לכאן - הגיע הזמן לענות על השאלה הגדולה - מה אנחנו בעצם רוצות?

הייתי רוצה לשתף אתכם ב-2 אימיילים שקיבלתי מאז פתיחת הקבוצה. את הראשון קיבלתי מבחור נחמד בשם מישאל שהתנצל בקבוצה בשם כל המין שלו על היותם אגואיסטים חזיריים במיטה, וכך הוא כתב לי:

מזל טוב על פתיחת התנועה, ורק שאלה אחת. מה גרם לך לפתוח כזאת תנועה? שנים של קיפוח ואגינלי זה הדבר היחיד שעולה לי בראש. מישאל

ובכן מישאל, כפי שהבטחתי לך במייל חוזר - להלן תשובתי לשאלתך:

ראשית כל, לא, ואגינתי אינה מקופחת. שאלתי אותה מה העניינים והיא מוסרת שהכל בסדר וד"ש רטוב וכאלה. למעשה לאורך רוב שנות חיי אני נמצאת במערכות יחסים ארוכות ויציבות שהתמוטטו והתפוררו להן בסופו של דבר, אבל הסקס היה אחלה והן היו יציבות בעיקר בזכות הפורפליי. גם כרגע יש לי חבר, קוראים לו דוגמן, והוא לא יאהב שאני אומרת את זה, אבל כן, הוא תותח כמו שהוא נראה. כאשה פוסט-פמיניסטית אני מאמינה שמטרתי היא להשריץ ילדים, לגדלם לאנשים טובים ולתמוך בבעלי לעתיד ללא חת. מאידך גיסא, אני עדיין לא מתחתנת ועדיין לא מתעתדת להשריץ שום דבר, ועד שזה יקרה, הגבר שישא אותי לאשה כבר יכיר את גופי ואת הדברים שאני אוהבת באופן מושלם. הסיבה שהוא יכיר אותי מהבחינה הזו כל כך טוב היא כי אינני פוחדת לדבר איתו על הדברים שאני אוהבת. בתור גבר, אתה בוודאי לא מסוגל להזדהות עם התחושה הזו, אבל ישנן כל כך הרבה נשים אאוט-דר שמוצאות את עצמן בוהות בתקרה, זעות בחוסר נוחות במיטה, ומובכות מדי מכדי לספר לגבר שנמצא מעליהן מה הן באמת אוהבות. התנועה הזו לא נועדה רק לגברים שיבינו שהם צריכים לתת יותר - אלא גם לנשים, שיבינו שכדאי לומר איפה הן רוצות שהגבר שלהן יתן יותר. והרי, אם חיי המין שלי מופלאים וחלומיים, למה שלשאר הנשים גם לא יהיו כאלה? יותר מהקושי של גברים להבין שאשה היא יותר מנקב, יש נשים שקשה להן להבין שהן יותר מנקב - ועל כך המודעות חשובה. מקווה שסיפקתי תשובות לתהיותיך, ובפעם הבאה שמתגלגלת איזו בחורינה לחדר השינה שלך, אם מספיק אכפת לך כמובן, תטרח לשאול אותה "היי, חבובה, אז ספרי לי, מה התחביבים שלך? כלומר, במיטה?"

המייל השני שקיבלתי היה לפני חודש לערך, הרבה לפני שהקבוצה תפסה תאוצה. קיבלתי את האימייל מבן הזוג של חברה טובה שלי, שלא אזכיר את שמם למען צניעות הפרט ולמען הפתעתה של החברה, והנה הוא:

מיכל שלום, קוראים לי **** ואני החבר של ****. חשבתי להפתיע אותה בצעצוע סקס, רוקט פוקט או משהו. היא סיפרה לי שפתחת את התנועה לקידום המשחק המקדים אז את נשמעת לי כמו הבנאדם המתאים לקבל ממנו אינסייד אינפורמיישן. ראיתי שיש מלא סוגים ואני די הולך לאיבוד. יש לך המלצות? ממש תודה!

נתתי לו כמה המלצות, וכדי לא להרוס לחברה את ההפתעה אם טרם קיבלה אותה, אמנע מלפרט מה הן, אבל אני מאד מקווה שהיא היתה מרוצה. אז **** יקר, אני מקווה שהצלחת לפנק ולהפתיע אותה באחת ומי יתן ויהיו לכם מלא ילדים יפים כי שניכם חתיכים לאללה, וכמובן שאין שמחה ממני שהתנועה עוררה בך השראה למקדמי-השרצה.

אז זהו, אחרי שסיימתי לכתוב על מין כאילו היה לפחות הנהלת חשבונות, אני מאחלת לכולכם לילה נעים ומחרמן, ואל תשכחו, בנות, הגיע הזמן להתחיל להניע את העניינים ולהפסיק לשתוק, והשמיעי את קולך במיטה - 4play or 4get it!

people like this post.

Like 

Edited: אוגוסט 24, 2009

דברים כה כיפיים שאפשר לעשות השבוע בתל-אביב

הכל בפאנקי שקל

ראשית אפתח במשהו לא אירועי אך עם זאת חשוב לציינו - כל פקאצה מתחילה מכירה את המותג המעולה Funky Fish, אממה, אם הפקאצה מזויפת ולא נולדה בצפון-כלשהו, סביר להניח שאין לה מספיק כסף בשביל לחלוש בחנות, ואם כן אז החנות בוודאי חולשת את כיס הוריה קשי היום. אז אמנם נולדתי בצפון תל-אביב וגדלתי באיזור של שינקין, אך ברגע שהפכתי להיות סטודנטית, באופן אוטומטי הפכתי גם לפקאצה מזויפת. לפיכך, נאלצתי לרדת ברמתי ולעבור מרכישת מותגים לרכישת מוטגים. יעני, את הנעליים אני קונה בקינג ג'ורג', את התחתונים האמת שגם, בחנויות מותגים אני קונה רק עם תלושים ואת האקססוריז בשוק בצלאל. בעוד פשניסטיות מחפשות מה הדרך הטובה ביותר למגר אותי מהחברה, אפנק את העניות בסוד מתקתק: בשוק בצלאל (רח' בית לחם), אחת לכמה שבועות מתקיים סייל מטמטם לגמרי של המותג (אם כי, לא בחסותו, אם מובנת כוונתי) - כל אקססורי שאי פעם חלמת עליו נמצא שם, וכמו כן גם בגדי ים. האקססוריז, שמחירם נע בין 10-25 שקלים בחנות עצמה, נמכרים בשקל אחד בלבד. כן כן, שמעתן נכון. אני כבר בעליה הגאה של 40 אקססוריז שווים במיוחד מסיילים שונים במהלך החודשים האחרונים, שהיו אמורים לעלות בין 400 ל-1000 שקלים בסה"כ. כמו כן בבסטה הזו נמכרים בגדי ים של המותג ב-15 שקלים, כששוויים המקורי של בגדי הים הוא באיזור ה-170-250 שקלים. אז בנות, מהרו לכן לפני שיגמר או לפני שפאנקי פיש יוציאו צו סגירה על הבסטה בעקבות קריאת פוסט זה.

שקל שקל הכל בשקל

יום ד', 12/08, 21:25: מחר ישודר פרק מלא על זרוב ב"מחוברות", הפרק יעסוק בפרויקט 48 שעות שלנו עליו עמלנו כה קשות. גם אליזרין וגם ידידי ויטלי הדוגם החביב בישרו לי שבפרק הזה אני מככבת. אני מתרגשת רבות, ומצפה בכליון עיניים לראות כמה הצלחתי להביך את עצמי בפריים טיים בערוץ 3. בינתיים אפשר להציץ על הפרק מחר בוואי-נט, והאמת היא שזה נראה די מגניב. עוד יופיעו בפרק אנשים טובים כמו בועז רימר, רן גרינפלד ושמעון ראיצ'יק.

מחוברות, ערוץ 3 בהוט, 21:25.

יום ד', 12/08, 20:00: השקה לגליון החמישי של מגזין השירה והביקורת "דקה". האמת היא שמדובר במגזין שאני פחות מעורה במה ענייניו וכו', אבל החללית מקום מדליק ומסתמן כ-המקום- לשירה העברית בתל-אביב. משתתפי הגליון ישוררו בעונג וגם יהיו כמה הופעות מוסיקליות. הכניסה חופשית, ומי אני שאגיד לא לחינם.

השקת גליון דקה V. החללית, הירקון 70.

יום ד', 12/08/09, החל מ-21:00: בכל מה שנוגע ל"חתול והכלב", ניכר שהכלב הוא לחלוטין האנדר-דוג של החתול. נדיר שיש שם מסיבות, נדיר שמישהו בכלל יודע איך המקום נראה מבפנים, נדיר שיש שם מספיק אנשים בשביל לכסות על פתחי האיוורור. באשר לליין שנפתח שם החל ממחר, זהו ליין שהתחיל ב"בלאקבוק" ז"ל שלומר לכם את האמת, מעולם לא הייתי בו כי חשתי סוג של סלידה כלפיו. תחושת הבטן שלי אומרת שהקהל שבא לסוג המסיבות האלה הוא לא הכי מגניב, גם אם הוא חושב שהוא כן (בעזרת כמה שורות של קוק/חגי/רטל, תלוי בתקציב), אבל התיאור בפייסבוק אכן מושך את העין. מבחינת בידור זול לקהל הרחב, יעלו מופעים בסגנון קברט וקרקס, שזה נשמע רוסי משהו ורוסי משהו זה יכול להיות חמוד אם מתאמצים, וכמו כן מוסיקה מקפיצה בקרוס ג'נריישנז, משנות ה-30 ועד ה-90. העסק יעלה 30 שקלים לנרשמים מראש ואילו 50 שקלים לחסרי-האינטרנט בכניסה.

The Dog Show, הכלב, צקל"ג 8.

יום ד', 12/08 החל מ-22:10: המלצה זו נועדה לחובבי האתים והמזלגות. אם זכור לי נכון, לפני מס' קיצים ליין "קו 4″ היה רץ בג'ואיש פרינסס והתפייד לו עם בוא החורף. השנה הליין חוזר במתכונת חפירות דומה בסימן טכנו, ויתקיים בבית הראשון שנבנה בעירנו היפה תל-אביב, שם הוקם לא מזמן ה"וייס", בר חדש מבית היוצר של הברזילי. הכניסה חינם, חינם, חינם.

קו 4, וייס, הרצל 2 פינת אחד העם.

יום ה', 13/08 החל מ-00:00: Sub Culture @ Levontin. מסיבונת קטנטונת שמנסה לא לעשות יותר מדי רעש, ובכל זאת הצליחה להביא מעל 400 אטנדינג בפייסבוק (מה שאומר שככל הנראה יגיעו רבע מזה). המסיבה תתחיל בבאסים מיושנים למיניהם ותזרום לכיוון הדאבסטפ שהיום הילדים כל כך אוהבים. 30 ש"ח עד 01:00, 35 שקלים אחרי.

לבונטין, לבונטין 7.

יום ה', 13/08, החל מ-23:00: ליין חדש של דראם'נ'בייס-הארדקור (אלוהים ישמור מה יהיה עם השמות המטופשים האלה!). הערב יפתח ב(עוד פעם) טכנו, מה שמעלה סימן שאלה חשוב - עד השעה 00:30 כניסה תעלה 30 שקלים ואילו אחרי כן 40. האם באמת שווה לחובבי הדראם'נ'בייס לחסוך 10 שקלים ובכל זאת לסבול? בכל מקרה, אחרי-כן יהיה קצת מהדבר הזה שילדים אוהבים (נו, דאבסטפ) ורק בסוף בסוף, כשכבר נקיא את נשמתנו מעודף אלכוהול, אלוהי הדיג'יי יפתח בפנינו את הדלת לקצת דראם'נ'בייס. שוב, ליין חדש וזה. אני מניחה שזה שווה בדיקה.

NOISE MEDICINE, בלטינו, כניסה אחורית. קרליבך 29.

יום ו', 14/08, 14:00: השקת הגליון ה-6 של מגזין "פורנו", בנושא BDSM. פורנו הוא מגזין אמנות למבוגרים ומטרתו לייצר קונוטציה חיובית ואמנותית לערכים שלרוב מתקבלים בחברה כמתועבים. במגזין אין פרסומות או טקסטים, מה שמאד מקל על ההתחברות אליו. הגליון הנ"ל יוצא במהדורה מוגבלת של 500 עותקים ובהשקתו ביום ו' הקרוב יתקלט DJ ROSS, שבדרך-כלל אני קוראת לו "דגן, זה שלמד איתי בגן."

השקת גליון 6 לפורנו, אוזן בר, קינג ג'ורג' 48.

יום ו', 14/08 החל מ-00:00: הה. הנה המסיבה המדוברת של עופר שמעולם לא הייתי בה. אני לא יודעת מה קורה שם, אני לא יודעת מה סגנון המוסיקה, אבל עופר כל הזמן כל הזמן מנדנד לי שאבוא. בהתחשב בעובדה שזה בחינם, אני חושבת שהפעם אכן אבוא. בתכנית רטרו, דאנס, אלקטרו, היפ-הופ, אינדי וטראש.

פריזורה, לבונטין, לבונטין 7.

יום ו', 14/08 החל מ-22:00: טוב, אז על החבר'ה של האנדרגראונד אקספריינס כבר כתבתי בשבוע שעבר בהקשר של מסיבת מייקל ג'קסון. מסיבת המייקל ג'קסון היתה כשלון מהדהד. בסופו של יום בגלל חוזה שלא נסגר בין החבר'ה ובין הוילה סוקולוב, הוילה סוקולוב בסופו של יום עשו מה שהם רוצים. כלומר, הלכו בשיטה הבריונית שלהם בכל מה שנוגע לסופ"ש. "הגבלות גיל" למיניהן ובאופן כללי הכנסת קהל שאין לו שום קשר וואט-סו-אבר למייקל ג'קסון. ביום ששי הקרוב לא אגיע לשמונה (סתם כי זה עוד מקום כזה כמו הוילה סוקולוב ושות'), ואכן מעדיפה להגיע בימי ראשון לחתול והכלב (איפה שיש פחות אנשים והאווירה הרבה יותר טובה), אבל אני אוהבת את החבר'ה של האנדרגראונד אקספריינס אז אני אפרגן להם. אז הנה!

סשנז @ שמונה, אילת 8.

יום ו', 14/08, החל מ-23:55: טוב. נשמע שזה הולך להיות גרוע אבל כבר הרבה זמן אני מחפשת איפה לחפור דראם'נ'בייס והבטחתי לעופר שאני אקח אותו לכבוד המעבר שלו לתל-אביב, אז כנראה שזה סגור ששם אבלה את עיקר ערב שישי. למה אני חושבת שיהיה גרוע? כי כל הדיג'יים הם ישראלים כאן, ויש לישראלים נטיה להתנהג כאילו הם מחממים מישהו מחו"ל אפילו שלא. למה אני חושבת שיהיה טוב? כי זה יהיה באוויר הפתוח ואני אהיה שיכורה. נפלא.

אינפיוז סאמר סטייל, ברזילי, הרכב 13.

יום ש', 15/08, 16:00: יצא לי להגיע למסיבה הקודמת של "הקשר הקאריבי" באופן די ספונטני יחד עם הפרוזן, גילינו מקום מאד נחמד לעת שקיעה עם דאנסהול ורגאיי וקאוות בזול. הסקנו מספר מסקנות:

1. כל הגברים שם נראים כאילו הם נשלפו מאיזור חיוג 09. כל מיני רעננה-כפ"ס-הרצליה למיניהם עם חבילה קטנה במיוחד. אבל חוצמזה הם נראים נחמדים מאד.

2. להרבה גברים שם יש כובע על הראש והרי זו עובדה ידועה שגברים שחובשים כובע הם מניאקים.

לכן, בעת הגעתך לאלפסי 20 למסיבה נחמדת לעת שקיעה עם קאוות זולות במיוחד, הישמרי לך מפני הגברים שם, הם מה זה סתם. 15 ש"ח עד 18:00, 25 ש"ח אחרי.

הקשר הקאריבי 3, הגג באלפסי 20.

יום ש', 15/08, 19:00: השקת ספרו של עידו הרטוגזון בחללית (כן, שוב החללית). לתריסר המגיעים הראשונים יחולקו סמים (חוקיים לחלוטין, כך נאמר) ואלו יודרכו על ידי מנחים לעשות כל מיני דברים לא ברורים. לאחר יתקיים פאנל בנושא טכנולוגיה ותודעה, והערב יסתיים במסיבה מקפיצה. נשמע שיהיה כבד.

השקת "טכנומיסטיקה" / עידו הרטוגזון, החללית, הירקון 70.

יש לכם אירוע מגניב לחלוק גם? אל תתביישו.

people like this post.

Like 

Edited: אוגוסט 12, 2009

עזרו למיכל לצאת לחופשה בתל-אביב, פרק 3

הידד, היאח. הנה עוד מישהי שהיתה רוצה להצטרף איתי לחופשה בבלוק!

אנחנו צריכות מסג' דחוף.

לארוחת ערב נאכל צעיפים עם קינואה, זה דיאטתי.

מה את אומרת, כדאי לנו לצאת לבלות?

לא לשכוח גודביי קיס כשנגמר

כל התמונות צולמו ע"י נעמן סתוי, כפרה עליו, ותמונות נוספות שצילם הנ"ל ודור גרבש ניתן לראות כאן, התמונות צולמו במסיבת המפלצות בשבוע שעבר במחוגה. היה לוהט.

people like this post.

Like 

Edited: יוני 5, 2009

עזרו למיכל לצאת לחופשה בתל-אביב, פרק 2

סרטון קצרצר שיוכיח לערוץ 10 שאני המועמדת המתאימה לחופשה מפנקת בתל-אביב באחת מהדירות המתחרות ב"בלוק". להלן גם מספר מועמדים פוטנציאלים להצטרפות לחופשה:

תודה לאור דהן על העזרה בצילומים!

people like this post.

Like 

Edited: יוני 2, 2009

פעם היה

פעם היה בתל-אביב נוצרי טוב

שסבו ניסה לרצוח את סבי בשואה.

הוא התמלא חרטה ארוכת דורות

והתאהב בארץ ישראל היפה.

הוא הותיר את אשתו הנאה בגרמניה,

ובעיניים תכולות ובלונד גולש,

הגיע לארץ ישראל שאותה כל-כך אוהב.

הוא פגש נערה יהודיה שרצתה להיות אירופית,

משוללת דת שחרתה בילדותה צלבי קרס ללא הבנה.

באחד הלילות הבודדים לקחה אותו לפגוש את הוריה.

אביה התאפק והתעלם בהפגנתיות,

ואילו אמה מיד כיבדה אותו במרק עוף שהאב הכין.

בבית המואר בו דלקו נרות שבת

שלא דלקו ביער הנידח בפולין,

אכל הנוצרי הטוב שאריות תפוחי-אדמה וקטניות,

שאב-אביה של הנערה היהודיה היה רוקח בסתר.

הנערה היהודיה כיבדה את הנוצרי הטוב

במשקאות חריפים תוצרת תפוחי אדמה,

והוציאה אותו לטייל בכרם-הענבים שלימים

הפך לדיזנגוף, זמנהוף ורייך על חורבות גופותיהם

השריריים של ניצולי שואה שאכלו בשר ולא

תפוחי-אדמה עת עלו לארץ ישראל המובטחת.

הם הדליקו נרות ובנו והולידו

בנים זכרים יהודים שלא שכחו

שאין נוצרים טובים.

בלילה שתויים, הנוצרי הטוב והנערה היהודיה

נרדמו באותה המיטה.

באמצע הלילה התעורר הנוצרי הטוב ואחז בשדה

של הנערה היהודיה, שלימים תיניק

ילד יהודי שיזכור וישמור שאין נוצרים טובים.

הנערה היהודיה משוללת הדת שלחה יד לערוותו

וגילתה איבר-מין מעוות שמעולם לא פגשה.

הנוצרי הטוב עצר בה - אשתו הנאה בגרמניה

בוודאי לא תאהב לדעת שבתל-אביב,

עיר החטאים, נתן לנערה היהודיה שסבו ניסה

לרצוח את סבה לגעת באיבר מינו המשולל

מסממנים יהודיים.

הם שקעו בשינה שנית אך לפתע

שוב ידו של הנוצרי הטוב נשלחה לשדה

של הנערה היהודיה.

הנערה היהודיה הביטה לתוך עיניו התכולות בחמלה

ורצתה להוקיען ממקומן ולשמור לעצמה שתזכור ותשמור

שאין נוצרים טובים.

לאחר ימים מספר הנוצרי הטוב אכל עצמו מאשמה

וסיפר הכל לאשתו הנאה שהמתינה לו בגרמניה.

זו אמרה שעליו לחזור ולשמר היותו נוצרי טוב

או שיוכל לבלות את חייו במקום הנמוך בעולם בגפו.

עליו להחליט - האם זו ארץ ישראל היפה,

או שמא אשתו הנאה.

הנוצרי הטוב עזב את אהבתו הראשונה, או השניה

אינני יודעת עד היום וכנראה גם לא אדע.

אני צד שלישי ואני דור שלישי והאמת היא

שכלל לא אכפת לי; רציתי להינות ולהרוס

בו בזמן וזה הזכיר לי סיפורים שעליהם למדתי

רק בשיעורי ההיסטוריה.

פעם היה בתל-אביב יהודי רע,

שאינני יודעת מהיכן סבו, והאם סבו

של הנוצרי הטוב ניסה לרצוח אותו,

אך ידעתי שהיהודי הרע כל-כך אוהב

את ארץ ישראל היפה, כך שהיה מוכן

לשפוך את קרביו בלוחמה מול

המוסלמי הכבוש.

ליהודי הרע היו עיניים תכולות ובלונד קצוץ

ומבט ממזרי בעיניו.

הוא הותיר את אשתו השמנמנה והתמימה

בהרצליה הרחוקה וגר היפו-העתיקה.

הוא הביט בי בעיניו התכולות ואני

כבר שיננתי את הקילשון שאנעץ

בעיניו בחופזה.

באחד הימים, המלאים מכל וכל, הסתתרנו

כמו זוג עכברים בפינה חשוכה,

והוא אחד בשדי ואני באיבר-מינו היפה.

היהודי הרע חזר לאשתו השמנמנה והיפה בהרצליה

ולא סיפר לה דבר, והם חיו באושר רב,

ואני כבר דור שלוש וחצי והייתי רוצה

לומר לך, אשתו השמנמנה והתמימה,

כי מצבך רע ומר ואולי בכלל עדיף לך

לחפש נוצרי טוב.

people like this post.

Like 

Edited: מאי 9, 2009