על אלטרנטיבות, אופנה ויובש סופ"שינאלי

האמת היא שיצאתי מנקודת הנחה שהשבוע הולכים להיות הרבה דברים מגניבים, אבל נוכחתי שלא ולמעשה סוף השבוע הקרוב הוא השקט שלפני סערת ראש השנה. חפרתי מבין האיוונטים שלי בפייסבוק בנסיון לאתר את המסיבות הכי טובות שהולכות להיות השבוע ולמעשה דליתי מעט מאד - לטובתן יאמר שהן חינמיות עד זולות מאד. מסתמן כי ששי הקרוב הולך להיות הששי המת ביותר בתל-אביב בתקופה האחרונה (מלבד אירוע אופנה אחד לוהט במיוחד):

יום ה', 10/09 מ-00:00 האלטרנטיבה הפ'אנקית: ערב פ'אנק בבלוק משנות ה-60 ועד ימינו אנו. כל הבוטילישס מתקבלות בברכה וכל בעלי האפרו מקבלים צ'ייסר בחינם. נשמע כמו דיל טוב? אז ניתן גם להמתיק את הגלולה - הכניסה בחינם עד השעה 01:00 (20 ש"ח אחרי). כל הפרטים כולם באיוונט בפייסבוק.

Funk4Free, הבלוק, דוד חכמי 35, ת"א.

יום ה', 10/09 מ-00:00, האלטרנטיבה האלקטרונית: רוב רנדום, תותחיקו, רזידנט מגרייט בריטיין יגיע ויתקלט בליין של אינפיוז ביום ה' הקרוב בלבונטין. השמועה מספרת כי 50 המגיעים הראשונים זוכים בחולצה חינם, ומי כמוני יודע שדברים בחינם הם כיפיים במיוחד. עד השעה 01:00 הכניסה ב-30 ש"ח ולאחר ב-40 ש"ח. אטנדו.

Infuse Drum'n'Bass, לבונטין, לבונטין 7 ת"א.

יום ה', 10/09 מ-00:00, האלטרנטיבה האלטרנטיבית: ליין אלטרנטיב חדש בסאבליים שלפי הפרטים בפייסבוק נשמע מבטיח במיוחד: אלכוהול בחינם, אלכוהול בחינם ועוד אלכוהול בחינם.  כרגיל תמיד קל הרבה יותר להיות אשה במועדון וניכר כי מחר זה ישתלם במיוחד; ראשית, כולם בכניסה זוכים לצ'ייסר ראשון בחינם, שנית, על כל שד אחד שיש לך, השד השני יועיל - כל הערב לבנות צ'ייסרים 1+1 על הבר. מלבד זאת, שוב, הצ'ייסרים, ב-9 שקלים כל הערב ומובטחים פינוקים בצורת צ'ייסרים על חשבון הבית. צ'ייסרים כבר אמרתי? הכניסה 20 שקלים חינניים בלבד.

Rock Point, סאבליים, סלמה 53 ת"א.

יום ו', 11/09 ועד יום ש' 12/09 מ-11:00 ועד 19:00:

את פלר הכרתי על סט צילומים. אחד הדברים שאני הכי מעריכה אצל אנשים, ברמת עבודה, היא התנהלותם המקצועית. פלר היא אחד מהאנשים האלה שנכללים אצלי בקטגוריה הזו של "התנהלות מקצועית". זו אחת מהפעמים היחידות שיצא לי לעבוד באופן ישיר מול מלבישה. תמיד בסרטים מדמיינים את המלבישה בתור כלבה חסרת הגיון שתוקעת בך סיכון בכל טיפת שומן מיותרת בגופך. פלר אינה כזו, וכאות הערכה (ומלבד זאת העובדה שהלבישה אותי בבגדים מדהימים במיוחד בסט), היה לי חשוב להמליץ על אירוע האופנה שהיא מפיקה בסופ"ש הקרוב. מדובר ביומיים של אופנה, מוסיקה וביליארד בלופט ניו יורקי עצום, מעוצב וממוזג בפלורנטין. פריטי האופנה שימכרו נאספו בפינצטה, וכמו כן במקום יהיו מעצבים צעירים שאינם מוכרים אשר ימכרו את מרכולתם. יהיו קולקציות קיץ במחירי סייל וקולקציות מעבר לוהטות. בנוסף, אוסף פריטי וינטאג' של מעצבי על ועודפי יבוא של שאנל, פראדה, BCBG, מארק ג'ייקובס ועוד במחירי רצפה.

במקום תהיה אפשרות לסטיילינג אישי ומאפרת שתוכל לייעץ לכן הבנות בזמן שבן זוגכן המשועמם ישחק פול להנאתו על איזו בירה או שתיים. ממליצה בחום, ורק כדי להבין על מה אני מדברת וכה מתלהבת, תציצו שוב בשמלה המהממת שיצא לי ללבוש על הסט.

אירוע אופנה ומכירה, מזרחי 26, פלורנטין, ת"א.

יש לכם משהו מעניין לחלוק למען ערב שישי לא יהיה מיובש? דברו אלי.

people like this post.

Like 

Edited: ספטמבר 9, 2009

דברים כה כיפיים שאפשר לעשות השבוע בתל-אביב

הכל בפאנקי שקל

ראשית אפתח במשהו לא אירועי אך עם זאת חשוב לציינו - כל פקאצה מתחילה מכירה את המותג המעולה Funky Fish, אממה, אם הפקאצה מזויפת ולא נולדה בצפון-כלשהו, סביר להניח שאין לה מספיק כסף בשביל לחלוש בחנות, ואם כן אז החנות בוודאי חולשת את כיס הוריה קשי היום. אז אמנם נולדתי בצפון תל-אביב וגדלתי באיזור של שינקין, אך ברגע שהפכתי להיות סטודנטית, באופן אוטומטי הפכתי גם לפקאצה מזויפת. לפיכך, נאלצתי לרדת ברמתי ולעבור מרכישת מותגים לרכישת מוטגים. יעני, את הנעליים אני קונה בקינג ג'ורג', את התחתונים האמת שגם, בחנויות מותגים אני קונה רק עם תלושים ואת האקססוריז בשוק בצלאל. בעוד פשניסטיות מחפשות מה הדרך הטובה ביותר למגר אותי מהחברה, אפנק את העניות בסוד מתקתק: בשוק בצלאל (רח' בית לחם), אחת לכמה שבועות מתקיים סייל מטמטם לגמרי של המותג (אם כי, לא בחסותו, אם מובנת כוונתי) - כל אקססורי שאי פעם חלמת עליו נמצא שם, וכמו כן גם בגדי ים. האקססוריז, שמחירם נע בין 10-25 שקלים בחנות עצמה, נמכרים בשקל אחד בלבד. כן כן, שמעתן נכון. אני כבר בעליה הגאה של 40 אקססוריז שווים במיוחד מסיילים שונים במהלך החודשים האחרונים, שהיו אמורים לעלות בין 400 ל-1000 שקלים בסה"כ. כמו כן בבסטה הזו נמכרים בגדי ים של המותג ב-15 שקלים, כששוויים המקורי של בגדי הים הוא באיזור ה-170-250 שקלים. אז בנות, מהרו לכן לפני שיגמר או לפני שפאנקי פיש יוציאו צו סגירה על הבסטה בעקבות קריאת פוסט זה.

שקל שקל הכל בשקל

יום ד', 12/08, 21:25: מחר ישודר פרק מלא על זרוב ב"מחוברות", הפרק יעסוק בפרויקט 48 שעות שלנו עליו עמלנו כה קשות. גם אליזרין וגם ידידי ויטלי הדוגם החביב בישרו לי שבפרק הזה אני מככבת. אני מתרגשת רבות, ומצפה בכליון עיניים לראות כמה הצלחתי להביך את עצמי בפריים טיים בערוץ 3. בינתיים אפשר להציץ על הפרק מחר בוואי-נט, והאמת היא שזה נראה די מגניב. עוד יופיעו בפרק אנשים טובים כמו בועז רימר, רן גרינפלד ושמעון ראיצ'יק.

מחוברות, ערוץ 3 בהוט, 21:25.

יום ד', 12/08, 20:00: השקה לגליון החמישי של מגזין השירה והביקורת "דקה". האמת היא שמדובר במגזין שאני פחות מעורה במה ענייניו וכו', אבל החללית מקום מדליק ומסתמן כ-המקום- לשירה העברית בתל-אביב. משתתפי הגליון ישוררו בעונג וגם יהיו כמה הופעות מוסיקליות. הכניסה חופשית, ומי אני שאגיד לא לחינם.

השקת גליון דקה V. החללית, הירקון 70.

יום ד', 12/08/09, החל מ-21:00: בכל מה שנוגע ל"חתול והכלב", ניכר שהכלב הוא לחלוטין האנדר-דוג של החתול. נדיר שיש שם מסיבות, נדיר שמישהו בכלל יודע איך המקום נראה מבפנים, נדיר שיש שם מספיק אנשים בשביל לכסות על פתחי האיוורור. באשר לליין שנפתח שם החל ממחר, זהו ליין שהתחיל ב"בלאקבוק" ז"ל שלומר לכם את האמת, מעולם לא הייתי בו כי חשתי סוג של סלידה כלפיו. תחושת הבטן שלי אומרת שהקהל שבא לסוג המסיבות האלה הוא לא הכי מגניב, גם אם הוא חושב שהוא כן (בעזרת כמה שורות של קוק/חגי/רטל, תלוי בתקציב), אבל התיאור בפייסבוק אכן מושך את העין. מבחינת בידור זול לקהל הרחב, יעלו מופעים בסגנון קברט וקרקס, שזה נשמע רוסי משהו ורוסי משהו זה יכול להיות חמוד אם מתאמצים, וכמו כן מוסיקה מקפיצה בקרוס ג'נריישנז, משנות ה-30 ועד ה-90. העסק יעלה 30 שקלים לנרשמים מראש ואילו 50 שקלים לחסרי-האינטרנט בכניסה.

The Dog Show, הכלב, צקל"ג 8.

יום ד', 12/08 החל מ-22:10: המלצה זו נועדה לחובבי האתים והמזלגות. אם זכור לי נכון, לפני מס' קיצים ליין "קו 4″ היה רץ בג'ואיש פרינסס והתפייד לו עם בוא החורף. השנה הליין חוזר במתכונת חפירות דומה בסימן טכנו, ויתקיים בבית הראשון שנבנה בעירנו היפה תל-אביב, שם הוקם לא מזמן ה"וייס", בר חדש מבית היוצר של הברזילי. הכניסה חינם, חינם, חינם.

קו 4, וייס, הרצל 2 פינת אחד העם.

יום ה', 13/08 החל מ-00:00: Sub Culture @ Levontin. מסיבונת קטנטונת שמנסה לא לעשות יותר מדי רעש, ובכל זאת הצליחה להביא מעל 400 אטנדינג בפייסבוק (מה שאומר שככל הנראה יגיעו רבע מזה). המסיבה תתחיל בבאסים מיושנים למיניהם ותזרום לכיוון הדאבסטפ שהיום הילדים כל כך אוהבים. 30 ש"ח עד 01:00, 35 שקלים אחרי.

לבונטין, לבונטין 7.

יום ה', 13/08, החל מ-23:00: ליין חדש של דראם'נ'בייס-הארדקור (אלוהים ישמור מה יהיה עם השמות המטופשים האלה!). הערב יפתח ב(עוד פעם) טכנו, מה שמעלה סימן שאלה חשוב - עד השעה 00:30 כניסה תעלה 30 שקלים ואילו אחרי כן 40. האם באמת שווה לחובבי הדראם'נ'בייס לחסוך 10 שקלים ובכל זאת לסבול? בכל מקרה, אחרי-כן יהיה קצת מהדבר הזה שילדים אוהבים (נו, דאבסטפ) ורק בסוף בסוף, כשכבר נקיא את נשמתנו מעודף אלכוהול, אלוהי הדיג'יי יפתח בפנינו את הדלת לקצת דראם'נ'בייס. שוב, ליין חדש וזה. אני מניחה שזה שווה בדיקה.

NOISE MEDICINE, בלטינו, כניסה אחורית. קרליבך 29.

יום ו', 14/08, 14:00: השקת הגליון ה-6 של מגזין "פורנו", בנושא BDSM. פורנו הוא מגזין אמנות למבוגרים ומטרתו לייצר קונוטציה חיובית ואמנותית לערכים שלרוב מתקבלים בחברה כמתועבים. במגזין אין פרסומות או טקסטים, מה שמאד מקל על ההתחברות אליו. הגליון הנ"ל יוצא במהדורה מוגבלת של 500 עותקים ובהשקתו ביום ו' הקרוב יתקלט DJ ROSS, שבדרך-כלל אני קוראת לו "דגן, זה שלמד איתי בגן."

השקת גליון 6 לפורנו, אוזן בר, קינג ג'ורג' 48.

יום ו', 14/08 החל מ-00:00: הה. הנה המסיבה המדוברת של עופר שמעולם לא הייתי בה. אני לא יודעת מה קורה שם, אני לא יודעת מה סגנון המוסיקה, אבל עופר כל הזמן כל הזמן מנדנד לי שאבוא. בהתחשב בעובדה שזה בחינם, אני חושבת שהפעם אכן אבוא. בתכנית רטרו, דאנס, אלקטרו, היפ-הופ, אינדי וטראש.

פריזורה, לבונטין, לבונטין 7.

יום ו', 14/08 החל מ-22:00: טוב, אז על החבר'ה של האנדרגראונד אקספריינס כבר כתבתי בשבוע שעבר בהקשר של מסיבת מייקל ג'קסון. מסיבת המייקל ג'קסון היתה כשלון מהדהד. בסופו של יום בגלל חוזה שלא נסגר בין החבר'ה ובין הוילה סוקולוב, הוילה סוקולוב בסופו של יום עשו מה שהם רוצים. כלומר, הלכו בשיטה הבריונית שלהם בכל מה שנוגע לסופ"ש. "הגבלות גיל" למיניהן ובאופן כללי הכנסת קהל שאין לו שום קשר וואט-סו-אבר למייקל ג'קסון. ביום ששי הקרוב לא אגיע לשמונה (סתם כי זה עוד מקום כזה כמו הוילה סוקולוב ושות'), ואכן מעדיפה להגיע בימי ראשון לחתול והכלב (איפה שיש פחות אנשים והאווירה הרבה יותר טובה), אבל אני אוהבת את החבר'ה של האנדרגראונד אקספריינס אז אני אפרגן להם. אז הנה!

סשנז @ שמונה, אילת 8.

יום ו', 14/08, החל מ-23:55: טוב. נשמע שזה הולך להיות גרוע אבל כבר הרבה זמן אני מחפשת איפה לחפור דראם'נ'בייס והבטחתי לעופר שאני אקח אותו לכבוד המעבר שלו לתל-אביב, אז כנראה שזה סגור ששם אבלה את עיקר ערב שישי. למה אני חושבת שיהיה גרוע? כי כל הדיג'יים הם ישראלים כאן, ויש לישראלים נטיה להתנהג כאילו הם מחממים מישהו מחו"ל אפילו שלא. למה אני חושבת שיהיה טוב? כי זה יהיה באוויר הפתוח ואני אהיה שיכורה. נפלא.

אינפיוז סאמר סטייל, ברזילי, הרכב 13.

יום ש', 15/08, 16:00: יצא לי להגיע למסיבה הקודמת של "הקשר הקאריבי" באופן די ספונטני יחד עם הפרוזן, גילינו מקום מאד נחמד לעת שקיעה עם דאנסהול ורגאיי וקאוות בזול. הסקנו מספר מסקנות:

1. כל הגברים שם נראים כאילו הם נשלפו מאיזור חיוג 09. כל מיני רעננה-כפ"ס-הרצליה למיניהם עם חבילה קטנה במיוחד. אבל חוצמזה הם נראים נחמדים מאד.

2. להרבה גברים שם יש כובע על הראש והרי זו עובדה ידועה שגברים שחובשים כובע הם מניאקים.

לכן, בעת הגעתך לאלפסי 20 למסיבה נחמדת לעת שקיעה עם קאוות זולות במיוחד, הישמרי לך מפני הגברים שם, הם מה זה סתם. 15 ש"ח עד 18:00, 25 ש"ח אחרי.

הקשר הקאריבי 3, הגג באלפסי 20.

יום ש', 15/08, 19:00: השקת ספרו של עידו הרטוגזון בחללית (כן, שוב החללית). לתריסר המגיעים הראשונים יחולקו סמים (חוקיים לחלוטין, כך נאמר) ואלו יודרכו על ידי מנחים לעשות כל מיני דברים לא ברורים. לאחר יתקיים פאנל בנושא טכנולוגיה ותודעה, והערב יסתיים במסיבה מקפיצה. נשמע שיהיה כבד.

השקת "טכנומיסטיקה" / עידו הרטוגזון, החללית, הירקון 70.

יש לכם אירוע מגניב לחלוק גם? אל תתביישו.

people like this post.

Like 

Edited: אוגוסט 12, 2009

עזרו למיכל לצאת לחופשה בתל-אביב, פרק 3

הידד, היאח. הנה עוד מישהי שהיתה רוצה להצטרף איתי לחופשה בבלוק!

אנחנו צריכות מסג' דחוף.

לארוחת ערב נאכל צעיפים עם קינואה, זה דיאטתי.

מה את אומרת, כדאי לנו לצאת לבלות?

לא לשכוח גודביי קיס כשנגמר

כל התמונות צולמו ע"י נעמן סתוי, כפרה עליו, ותמונות נוספות שצילם הנ"ל ודור גרבש ניתן לראות כאן, התמונות צולמו במסיבת המפלצות בשבוע שעבר במחוגה. היה לוהט.

people like this post.

Like 

Edited: יוני 5, 2009

עזרו למיכל לצאת לחופשה בתל-אביב, פרק 2

סרטון קצרצר שיוכיח לערוץ 10 שאני המועמדת המתאימה לחופשה מפנקת בתל-אביב באחת מהדירות המתחרות ב"בלוק". להלן גם מספר מועמדים פוטנציאלים להצטרפות לחופשה:

תודה לאור דהן על העזרה בצילומים!

people like this post.

Like 

Edited: יוני 2, 2009

להלה - ליום הולדתך

אחרי ש-101 איש צפו בגלריה ממסיבת יום ההולדת שלך, הגעתי למסקנה שהיו שם 20 אנשים, ו-81 היו רוצים להיות שם. אשריך! המון מזל טוב.

people like this post.

Like 

Edited: פברואר 20, 2007

דרופ אה ניים, קאז דה נקסט ליין איז און מי

לא נראה לי שאתם יכולים לראות מה השעה אבל די מוקדם (טוב, 7). חזרתי עכשיו הביתה על קו 66 המיתולוגי (רק שני שליש גהינום!). בדרך על דיזנגוף חלק מבתי הקפה החלו להתעורר, בעיקר בנקיון יסודי וספונג'ה וכסאות הפוכים.

מישהו אמר משהו על זה שדיזנגוף חוזרת לחיים. בצפון כששי שאל אותי איפה כדאי לקנות בשינקין נעלי כלה, הסברתי לו שאולי עדיף לו לעשות סיבוב בדיזנגוף שבעיני הוא הרבה יותר מעין "שדרת כלות" משינקין. הם הריצו עלי קצת בדיחות ואמרו שאני לא מי יודע מה מבינה אבל בינתיים לא אני זו שמתחתנת. (הייתי אומרת שהבדיחה היא על שי, אבל אם אימא שלי או סבתא שלי קוראות את הבלוג הזה אין בדיחה על אף אחד.)

על כל פנים, כאשר יורדת החשכה, זה בדרך-כלל קורה לי אחרי קפיצה אקראית לג'פניקה, דיזנגוף נהיה רחוב דוחה. איכשהו לכל מי שמדדה (כן, הביטוי מדדה מתאים כאן) בפסג' של פרישמן חסרה רגל. ככר דיזנגוף מזמן הפכה מקום הבילוי המועדף על ער"ן (בלי טיפה של זלזול, אני גדלתי שם בדיוק כמו כל עכברושי הסנטר), והאמת שכל מה שצפונית לגורדון כבר באמת חו"ל עבורי. אולי זה לא כזה חשוב.

אם היו שואלים אותי לפני שלושה חודשים היכן נמצא רחוב יהושע בן-נון, למשל, לא הייתי יודעת לעולם לענות את התשובה. אני חושבת שבקושי ידעתי עד שפגשתי את ענת איפה נמצא רחוב ארלוזרוב. הבעיה לא נעוצה בתל-אביביות שלי. כלומר, היא כן, אבל ברבדים מעט עמוקים יותר.

גאוגרפית אני יודעת מה קיים איפה שמוניות השירות נוסעות. מעבר לזה הכל חור שחור. מעולם לא ישבתי בצד שמאל במושב הקדמי של האוטו (אחלה נבר), לחצתי על הדוושה וחיפשתי באינסופיות מייאשת אחר חניה, ימינה ימינה ימינה ימינה. שבור שמאלה ינעל דינאק. אילו היה לי רשיון הייתי טורחת לזכור, אילו היה לי רשיון הייתי מתבכיינת שבתל-אביב אין שמאלה ולא מותירה את זה כהלצה יומיומית כגון רחל המשוררת על משאיות הזבל.

ובכלל. מה הקטע עם החרא הזה?

אני זוכרת שכשצחי ואני ראינו לראשונה את נתן זך על משאית זבל די נגנבנו. צילמנו וחשבנו שגילינו את אמריקה אז שלחנו לוואי נט אבל נראה שוואי נט לא ממש התרגשו מהממצא הכואב. כשסיפרתי על כך לאימא שלי, זו אמרה שהיא לגמרי מבינה את המטרה אליה העיריה חותרת - הרי משאיות זבל יש רק ב-6 בבוקר וב-6 בבוקר יש בחוץ אנשי קבע ושיכורים. אנשי קבע לא מאמינים בכלום, אז למה למען השם שיהיה אכפת להם אם יונה וולך מתהפכת בקברה בזמן ששירתה סובלת תולעי רקבון, ואילו השיכורים יוצאים מנקודת הנחה שמדובר באחלה הזיה, סו בי איט.

כל פעם שאני רואה משאית זבל עם שירה עליה בא לי להקיא. זה פוגע בי אישית.

שלשום אחרי הערבמה בועז ומיכה הצליחו לגרור אותי לברקפסט. הברקפסט נשאר אותו ברקפסט. יש את מר "אני אעשה את עצמי מה זה דואג לך עד השניה שתודיעי לי בחגיגיות שיש לך מישהו ואז אנטוש אותך לאנחות, אז מה אם את נחנקת מהסיגריות?" ויש את מר "היי, אני מחיפה ואת מתל-אביב, בא לך שאעשה לך סיבוב?" ויש את מר "אתה מכיר את הסרטים שלי? אוהב אותם? יש לך קוק?" (אני נותנת לכם שלושה ניחושים, הבן שלו היה שואל אתכם אותו הדבר בדיוק) ויש את גברת "אני שרמותה עוד מלפני שלמדתי לאיית את המילה ואני לא לובשת תחתונים!".

אני לא בטוחה איזו גברת אני. בדרך-כלל אני משתדלת להישאר בפאסון של "אני יותר מדי טובה בשביל בכלל להסתכל על הקיום שלך" כי אני לא מכירה אף אחד ובעיקר סומכת על חוסר האחריות שלי שתביא אותי למצב של שוכרה-סימום מספק כדי לא לזכור על מה לעזאזל הטמבל ההוא שערך חצי תכנית ביס זיין לי את השכל בלילה לפני.

ווי אר אול מאדרפאקינג ניים-דרופרז, שלא יהיה לכם ספק ביצ'ז.

(חבר של ליפסקר פעם אמר באירוע מחווה לדודו גבע שאין בוהמה בתל-אביב, אז בחייאת רבאק אל תאמינו למילה ממה שאני אומרת)

people like this post.

Like 

Edited: דצמבר 7, 2006

איך את רואה את עצמך בעוד…?

התעוררתי הבוקר שוב אצל בורלא, כשצעדתי הביתה התחילה לאפוף אותי הרגשה שלא היתה שם כבר כמה שנים. אני לא בטוחה איזו הרגשה בדיוק אבל היא לא היתה חיובית.

מרגיש כאילו שינויים גדולים יקרו בחיים. יש הרבה דברים שאני פוחדת מהם, אני חושבת שאחד מהם הוא להיות לבד. אף אחד לא רוצה להיות לבד, ומרגיש כאילו הכל יתפרק בקרוב. אוטוטו לבורלא יש את האינסייט שאחריו הוא יחליט סופית אם הוא עוזב לירושלים או לאו, הרבה אנשים יעלמו מחיי ברגע שהעבודה תגמר. אנשים נפלטים מחיי. אני לא יודעת מה יקרה אחרי כן ולאן יפנו פני. בראיונות עבודה שואלים אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד 5 שנים, הל, אפילו עוד חודש וחצי אין לי מושג מה יקרה. כרגע יש לי מספיק מאמץ בלחפש לשאלה הזו תשובה.
"בעוד 5 שנים אני רואה את עצמי הורגת מישהו בטעות. באימאשל'י שזה יהיה בטעות." לא, אני לא חושבת שזה משפט טוב לענות.
אולי אנסה לנסח זאת יותר טוב; עומד מולי איש עסקים שזה עתה נולד לו בן, זה הכי קל בעולם: "עוד 5 שנים? משפחה וילדים. מה, לא?"

"תואר ראשון" היא תשובה בעיתית. "במה?" מיד ישאלו.
"משהו מגניב."  התשובה הזו לא תתפוס.

אתמול צחקתי עם ידיד שלי שכשכל התקופה הזו תעבור אני אחתום אבטלה ואני אפתח את דמות הוובסלב שלי. נראה לי שגם צחקנו על זה בשנה שעברה, קצת לפני שכל העסק עם הוט התחיל. הזמן שלי נגמר ודי ניתקנו קשר.

הייתי מייחלת לעצמי שהשינויים יגיעו מהר. יכו בי עכשיו ויפסיקו להימשך כמו מסטיק על פני הזמן.

people like this post.

Like 

Edited: נובמבר 10, 2006

עוד שבוע מטורף מגיע אל קיצו.

למזלי סוף השבוע שלי התחיל מוקדם ויהיה ארוך מן הרגיל, עד יום ראשון אחרי-הצהריים. התפקיד החדש בעבודה יחסית מתיש, במיוחד כי אני עובדת המון בבקרים ומוצאת את עצמי על הרגליים כבר מ-6 בבוקר. אנשים שואלים אותי איך אני לא אוהבת לעבוד בבקרים, כי אחרי זה כל היום נותר לי - ואני שואלת אותם בחזרה: כן, אבל מה עם הלילות? השעות הנאות בעיני הפכו להיות שעות השינה שלי ואני לא אוהבת את זה. אני אוהבת את המחיה ההפוכה, כאילו בכוונה להרגיז את מי שברא אותי.

בישרו לנו בתחילת השבוע שסוגרים את המוקד בסוף דצמבר. סביר מאד שהעסק יפול כבר הרבה לפני כי לאף אחד מהעובדים לא באמת אכפת, הם אומרים לעצמם - מה כבר יעשו לי, יפטרו אותי? ואני קצת לא מבינה את האנשים האלה, די סביר שלא טוב להם בעבודה הזו והסיבה היחידה שהם מחזיקים את עצמם הוא הקנס על התחייבות לשנת עבודה. אני כבר סגרתי את ההתחייבות שלי מזמן ואני עדיין שם ויש את העליות ויש את המורדות אבל בשורה התחתונה אני מצרה על סגירת המועדון באופן סופי כי אני יודעת שזה ינחית מכת אנושה על קשרים חברתיים עם אנשים מקסימים.

הבטיחו לנו בעבודה שלכל אחד ימצאו עבודה, אבל ממה שעל הניר ועד מה שבפועל יש מרחק עצום. בינתיים היה לי ראיון למשרה ניהולית בתוך החברה ויש לי ראיון לתפקיד דומה בחברת אינטרנט אחרת ביום ראשון. בראיון אמרו לי שיחזרו אלי עם תשובה, יחסית בטון חיובי, אבל ככל שהזמן עובר אני מתחילה לחשוב שזה היה בסגנון דונט קול אס, ווי קול יו עם חיוך מובלח. לא שמפריע לי, אני צריכה באמת סיבה טובה להישאר בעבודה שרחוקה מהבית. הסיבה היחידה גם שאני הולכת לראיון בחברה השניה היא מתוך נסיון לסחוט מהם שכר גבוה יותר. אם ההצעות לא יבואו לטובה על אף צד אני לא אצטער כי אני מעדיפה להרוויח שכר מינימום אבל לעבוד בתל-אביב.

לפני חודש חזרתי לגור לבד. אני די מרוצה מהעסק. החזרתי את הסלון שלי למקומו ואני מאד משתדלת לדאוג לנקיון וסדר מופתי. עשיתי מסיבה בשבוע שעבר (מצורפת תמונה ממצה בתחתית) ונראה לי שאנשים די נהנו. אני חושבת שאני אעשה עוד אחת בחודש הבא. יהיו צחוקים.

החלטתי היום סופית שאני מוותרת על שיעורי היידיש. לא שאין לי זמן, אבל זה נהיה סוג של מועקה כי השיעורים לא מועברים בצורה מוצלחת. אני לומדת בבית לייוויק ליד ברחוב דב הוז והשיעורים די זולים, אבל הרמה שלהם בהתאם. אני חושבת שלמדתי יותר יידיש בשיעורי העשרה בכיתה ג' מאשר שאני לומדת בשיעורים האלו. סוג של חוסר עקביות בין שיעור לשיעור, קופצים בין נושאים בסיסיים לנושאים כבדים ואני איפשהו הולכת לאיבוד. אוי אַברוך.

מעל לכל, קשה לי שקשה לו. כואב לי לראות איך הוא נע בין חוסר שינה לחוסר נעימות עם השותף לדירה לחוסר הנאה כללית מהחיים לאחרונה ואיפשהו לפעמים זה יוצא עלי. אני מקבלת וקוברת, אני יודעת שזו לא אני ולא בגללי. הלוואי רק שהייתי יכולה לעזור. לא קיים אדם בעולם שהייתי רוצה להיות שם יותר בשבילו מאשר הוא. כואב לי לפעמים שהנוחות שלו היא בריחוק.

ועוד שני דברים אחרונים וחביבים:

1. שלשום שודר בארה"ב הפרק ה-12 בעונה השניה של הסדרה Weeds (א.ק.א הדשא של השכן), צפיתי בו אתמול ואני חייבת להודות, כמה שהסדרה הזו גאונית וכמה שהתסריטים שם אדירים ושנונים, הפרק האחרון היה התעלות של ממש. היתה הרגשה של פרק אחרון לעונה, האמת היא שאין לי מושג אם זה באמת היה הפרק האחרון, אבל עוד לא נראה כזה פרק של ווידס על המרקע, מי שעוד לא צפה לרוץ ולראות - מי שלא יודע על מה שאני מדברת שיירה לעצמו בפיקה של הברך למה הוא טמבל רציני.

2. להקה חדשה שגיליתי, עושה רוק אלקטרוני מקפיץ ומגניב עם כוסיות ברזילאיות כאלה (לא מהסוג שרואים בקרנבל, מהסוג המגניב באמת) עם שם שחנוני מחשבים יאוננו עליו - CSS. הלהקה הינה הורה גאה לאלבום Cansei de ser Sexy והוא ממש ממש מגניב. מומלץ טונות.

הגרסא המטונפת של "איפה אפי?"

people like this post.

Like 

Edited: נובמבר 2, 2006