Design by Techdesigns.co.uk.

עזרו למיכל לצאת לחופשה יוקרתית בתל-אביב

שלום. אני מיכל. אני סטודנטית, משמע אני עניה. אנא קוראים יקרים, עזרו לי להגשים את מטרתי: לצאת לחופשה. היעד: תל-אביב.  מי שירפרף קצת אחורה יתקל בפוסט שלי על תכנית הריאליטי החדשה של ערוץ 10 - "הבלוק". ובכן, עונת החורף חלפה לה, והתכנית טרם עלתה ועונת הקיץ כבר הגיעה. ערוץ 10 שלפו קלטות חומרי הגלם שאבדו בין ההריסות המאובקות של 21 דירות (יש 5 משופצות, שהן המתחרות בתכנית) ומעלים משבת הקרובה את התכנית שמוכיחה שגם על דודו מהום סנטר אפשר לעשות עונה שלמה.

מה שכן, זה מחוץ לתל-אביב.

מה שכן, זה מחוץ לתל-אביב.

לפני שיצאתי לצלם את ההשלמות לסרט שלי הגעתי אל מפגש הבלוגרים של ערוץ 10 ב"בלוק" (מזא"ה פינת דרך פתח-תקווה), שם זכינו למנות חומוס טעימות להפליא. טמיר כהן ישב לידי ונזכרנו בימינו הטובים בבליינד דייט שלנו בהדסון, והתחלנו לחלוק רשמים על מרקם החומוס וחריפות החריף. הנה פרסומת סמויה.

על כל פנים, זכיתי לראות את הפרק הראשון של הבלוק שישודר ביום שבת הקרוב. התלוותה אלי גברת פרוזן מאי, שבמזל טוב הצטרפה לצוות הבלוגרים הסקסיים של ערוץ 10.  הפרק, ששודר עוד לפני גרסת און-ליין, תיאר את חוויתם של הדיירים החדשים בבלוק ואת הלילה הראשון שהיה עליהם לעבור בחורבה העירונית. אני התבאסתי שהבנות בתכנית הורידו את העקבים ולא את הבגדים, בעיני שיפוצים בעירום זה סקסי הרבה יותר.

בפוסט הקודם אודות "הבלוק"  ציינתי שהדירות מתאימות בעיקר לתיירים שמעוניינים להעביר פה את הקיץ בסבבה. ובכן, אם לא שמתם לב - אני לגמרי תיירת, לא מכירה בכלל את העיר ועברית שפה קשה וזה, ולכן הגעתי למסקנה שהמקום המושלם לסופ"ש מפנק יהיה דווקא שם.

אנא עזרו לי, ילדים וילדות, לזכות בזה! הסופ"ש כולל ארוחת שף וטיפולי ספא וטלוויזיה גדולה (לא שברור לי מה עושים איתה). מחלקת האינטראקטיב של ערוץ 10 מריצה תחרות בין הבלוגרים  - המפיץ המפציץ יזכה בסופ"ש מדליץ (נו, חרוזים וזה). והנה בא הטוויסט - מבין מגיבי הבלוג, ובתקווה שיהיו רבים, אבחר איש או אשה אחת (במגמה לאיש, חתיך, עיניים תכולות, אינטליגנציה, גובה 1.76-7, זה נשמע כמו גבר ספציפי אך למעשה לא) שי/תצטרף אלי לסופ"ש מעורר חושים והנאה + יציאה לוהטת למסיבות השוות בעיר, ולסיום טראש האוס פארטי בדירה עם קוק וחצילים, ושערוץ 10 ינקו.

כמו כן כדי למקסם את הסיכוי שלכם להתלוות אלי לסופ"ש אשמח אם תוכלו לעשות טראקבקים לבלוגים שלכם וכו'.

ובכן, להנאתכם, הנה כמה תמונות נוספות מן המאורע:

איתי צמיר החתיך, מנהל אינטראקטיב בנענע10, מסביר לי שמותר לשחד אותו כדי לקבל את הסופ"ש. המממ. שימו לב לידיים הגדולות שלו.

איתי צמיר החתיך, מנהל אינטראקטיב בערוץ 10, מסביר לי שמותר לשחד אותו כדי לקבל את הסופ"ש. המממ. שימו לב לידיים הגדולות שלו.

הנה אני, במרכז התמונה שם, קטנה.

הנה אני, במרכז התמונה שם, קטנה.

הבלוגרים כותבים במרץ, ולא מבינים שזה חסר טעם - כי אני הולכת לקחת את הסופ"ש בהליכה.

הבלוגרים כותבים במרץ, ולא מבינים שזה חסר טעם - כי אני הולכת לקחת את הסופ"ש בהליכה.

לאחר המפגש התריע בפני גוגל התראות (אפשר לעשות מנוי על זה למייל שלך, שזה ממש מגניב.) שיש רפרנט חדש על שמי באתר ICE - מסתבר שאני מהבלוגרים המובילים ברשת. (אני עדיין ממתינה לטלפון המיוחל שיבקש לראיין אותי ולפרוש בפני קוראים את תפישת העולם שלי שתשנה את התודעה של כולכם, או משו.)

"הבלוק", החל מיום ש', 30/5 מדי שבוע בערוץ 10 אחרי החדשות (21:00).

Edited: מאי 29, 2009

האופניים הורודים שלי

האופניים הורודים שלי
צברו מאות קילומטרים
בקילומטרז' המדומה שלי.

קינג ג'ורג', שינקין, אלנבי,
יצחק שדה, המסגר, ככר רבין,
מלצ'ט, המכבי ורש"י,
שד' בן ציון, רוטשילד ולינקולן גם.

באה מן הים ואל הים חוזרת
מלוח שם, וכך אני אוהבת.

אני מנופפת לשלום ביד ימין
לעוברים והשבים נעה על פני העיר.
מחזיקה את ההגה ביד שמאל
מזגזגת בחצאית כמו מרלין מונרו.

מרכיבה משקפי שמש ירוקים
כמו טייס בשדה תעופה
12 קילומטר לשעה, מי ישמע
לסבתא יש גלגלים.

אני מביטה לך בעיניים
ואתה לא יודע
כי מי שמביט בי מאחור
לא יודע מי אני
ומי שמביט בי מלפנים
רואה את בבואתו ולא אותי.

תמיד יש אשה שמנה
שנושמת עמוק כדי להצטמק
מספיק כך שהכידון שלי יעבור
וצועקת שאסע על הכביש
ותמיד יש אופנוען שנוסע על המדרכה
ואיכשהו על הכביש נתקל
בשלדת האופניים שלי
וצועק עלי שאסע על המדרכה
ותמיד יש איש שרץ על הכביש
כדי להספיק את האוטובוס
וכשהגלגל שלי מטפס על רגליו
הוא צועק שלא אסע בכלל.

ותמיד יש אותך, דוחף אותי מאחור,
מזל שאתה לא יודע מי אני.

Edited: מאי 21, 2009

שירון לפרידה

למרות כל התשחצים שפתרנו ביחד
עדיין חסרה לי הגדרה אחת

Edited: מאי 19, 2009

Window / Fiona Apple

I was staring out the window
The whole time he was talking to me
It was a filthy pane of glass
I couldn't get a clear view

As he went on and on
It wasn't the outside world I could see
Just the filthy pane that I was looking through

So I had to break the window
It just had to be
Better that I break the window
Than him or her or me

I was never focused on just one thing
My eyes got fixed when my mind got soft
It may looked like I'm concentrated on a very clear view

But I'm as good as asleep
I bet you didn't know
It takes a lot of it away if you do

So I had to break the window
It just had to be
Better that I break the window
Than him or her or me

So I had to break the window
It just had to be
Better that I break the window
Than him or her or me

Because the fact in fact
Whatever's in front of me is covering my view
So I can't see what I'm seeing in fact
I only see what I'm looking through

I had to break the window
It just had to be it was in my way
Better that I break the window
Then forget what I had to say

So again I've done the right thing
I was never worried about that
The answer's always been in clear view
But even when the window's clean
I still can't see for the fact
That when it's clean it's so clear
I can't tell what I'm looking through

So I had to break the window
It just had to be
Better that I break the window
Than him or her or me

I had to break the window
It just had to be it was in my way
Better that I break the window
Then forget what I had to say

I had to break the window
It was in my way
Better that I break a window
Then forget what I had to say

Or miss what I should see
Or breaking him or her or me

Edited: מאי 14, 2009

פעם היה

פעם היה בתל-אביב נוצרי טוב

שסבו ניסה לרצוח את סבי בשואה.

הוא התמלא חרטה ארוכת דורות

והתאהב בארץ ישראל היפה.

הוא הותיר את אשתו הנאה בגרמניה,

ובעיניים תכולות ובלונד גולש,

הגיע לארץ ישראל שאותה כל-כך אוהב.

הוא פגש נערה יהודיה שרצתה להיות אירופית,

משוללת דת שחרתה בילדותה צלבי קרס ללא הבנה.

באחד הלילות הבודדים לקחה אותו לפגוש את הוריה.

אביה התאפק והתעלם בהפגנתיות,

ואילו אמה מיד כיבדה אותו במרק עוף שהאב הכין.

בבית המואר בו דלקו נרות שבת

שלא דלקו ביער הנידח בפולין,

אכל הנוצרי הטוב שאריות תפוחי-אדמה וקטניות,

שאב-אביה של הנערה היהודיה היה רוקח בסתר.

הנערה היהודיה כיבדה את הנוצרי הטוב

במשקאות חריפים תוצרת תפוחי אדמה,

והוציאה אותו לטייל בכרם-הענבים שלימים

הפך לדיזנגוף, זמנהוף ורייך על חורבות גופותיהם

השריריים של ניצולי שואה שאכלו בשר ולא

תפוחי-אדמה עת עלו לארץ ישראל המובטחת.

הם הדליקו נרות ובנו והולידו

בנים זכרים יהודים שלא שכחו

שאין נוצרים טובים.

בלילה שתויים, הנוצרי הטוב והנערה היהודיה

נרדמו באותה המיטה.

באמצע הלילה התעורר הנוצרי הטוב ואחז בשדה

של הנערה היהודיה, שלימים תיניק

ילד יהודי שיזכור וישמור שאין נוצרים טובים.

הנערה היהודיה משוללת הדת שלחה יד לערוותו

וגילתה איבר-מין מעוות שמעולם לא פגשה.

הנוצרי הטוב עצר בה - אשתו הנאה בגרמניה

בוודאי לא תאהב לדעת שבתל-אביב,

עיר החטאים, נתן לנערה היהודיה שסבו ניסה

לרצוח את סבה לגעת באיבר מינו המשולל

מסממנים יהודיים.

הם שקעו בשינה שנית אך לפתע

שוב ידו של הנוצרי הטוב נשלחה לשדה

של הנערה היהודיה.

הנערה היהודיה הביטה לתוך עיניו התכולות בחמלה

ורצתה להוקיען ממקומן ולשמור לעצמה שתזכור ותשמור

שאין נוצרים טובים.

לאחר ימים מספר הנוצרי הטוב אכל עצמו מאשמה

וסיפר הכל לאשתו הנאה שהמתינה לו בגרמניה.

זו אמרה שעליו לחזור ולשמר היותו נוצרי טוב

או שיוכל לבלות את חייו במקום הנמוך בעולם בגפו.

עליו להחליט - האם זו ארץ ישראל היפה,

או שמא אשתו הנאה.

הנוצרי הטוב עזב את אהבתו הראשונה, או השניה

אינני יודעת עד היום וכנראה גם לא אדע.

אני צד שלישי ואני דור שלישי והאמת היא

שכלל לא אכפת לי; רציתי להינות ולהרוס

בו בזמן וזה הזכיר לי סיפורים שעליהם למדתי

רק בשיעורי ההיסטוריה.

פעם היה בתל-אביב יהודי רע,

שאינני יודעת מהיכן סבו, והאם סבו

של הנוצרי הטוב ניסה לרצוח אותו,

אך ידעתי שהיהודי הרע כל-כך אוהב

את ארץ ישראל היפה, כך שהיה מוכן

לשפוך את קרביו בלוחמה מול

המוסלמי הכבוש.

ליהודי הרע היו עיניים תכולות ובלונד קצוץ

ומבט ממזרי בעיניו.

הוא הותיר את אשתו השמנמנה והתמימה

בהרצליה הרחוקה וגר היפו-העתיקה.

הוא הביט בי בעיניו התכולות ואני

כבר שיננתי את הקילשון שאנעץ

בעיניו בחופזה.

באחד הימים, המלאים מכל וכל, הסתתרנו

כמו זוג עכברים בפינה חשוכה,

והוא אחד בשדי ואני באיבר-מינו היפה.

היהודי הרע חזר לאשתו השמנמנה והיפה בהרצליה

ולא סיפר לה דבר, והם חיו באושר רב,

ואני כבר דור שלוש וחצי והייתי רוצה

לומר לך, אשתו השמנמנה והתמימה,

כי מצבך רע ומר ואולי בכלל עדיף לך

לחפש נוצרי טוב.

Edited: מאי 9, 2009

מנת חלקי

מלצר, האהבה הזו לא לטעמי,

אפשר להחליף אותה?

גברתי, האם משהו אינו לטעמך?

פשוט, כבר אכלת את רובה -

אם היית אומרת דבר מה קודם,

אולי היה ניתן לעשות משהו בנדון.

מלצר, תן לי בבקשה לעכל קודם, בסדר?

ובבקשה, תביא לי חשבון.

Edited: מאי 3, 2009