כשמיכל בשטח, כל הראוטרים במתח

לפעמים אין לי כח להתחבר חוטית למודם, ואין ספק שאני מתקמצנת על ראוטר אלחוטי אומלל. לפיכך, אני תמיד תרה אחר ראוטרים אקראיים של גברים זקנים שלא ידעו לקנפג ראוטר עם ססמא. ברוב המקומות בתל-אביב יש לפחות כמה כאלה. היום 2 הראוטרים היחידים בסביבתי ככל הנראה שבתו ונותרתי ללא חיבור עד שנזכרתי שמעולם לא הכרתי אדם שלא השתמש בטלפון שלו בתור ססמת הויי-פיי.

הבעיה היא שאני מסוכנת. כשאני במצבים נואשים כגון זה אני מנסה לחשוב על פתרונות יצירתיים, ואכן הפתרון לא אחר לבוא. הרמתי טלפון ל-144 והתחלתי עם השמות יוצאי הדופן - ג'יימס ורוברט. לצערי לא הצלחתי למצוא אף אדם עם שם כזה באיזור מגורי. עברתי להבא בתור, שהשתמש בשמו המלא בחיבור הויי-פיי המאובטח שלו והתוצאה לא אחרה לבוא - מס' טלפון של הוט הגיע לידי. חשבתי לעצמי, מה הסיכוי שהבנאדם משתמש בטלפון הביתי שלו בתור ססמת הויי-פיי, הרי כולם משתמשים במספר הסלולארי. ניסיתי את מזלי, והפלא ופלא - האינטרנט התחבר חיש מהר. לצערי, הסיגנל היה נמוך מאד כיוון שהוא נמצא בבניין ליד (כך 144 מספרים) ובינינו עוברים בין 3 ל-6 קירות למעשה.

מיואשת שנית ניסיתי לחשוב על פתרונות יצירתיים אחרים. פתחתי את הסלולארי שלי וחיפשתי שכנים שרשומים אצלי, שאני בוודאות יודעת שיש להם חיבור אלחוטי. בינגו, השכן מהבניין ליד בצד השני. בנסיונותיו לפתות אותי לבוא אליו לדרינק לוהט סיפר לי שהוא היי-טקיסט מוצלח יאדה יאדה יאדה והיה לי ברור שהיי-טקיסט מוצלח כזה משתמש בראוטר אלחוטי עם ססמה, אממה, גם הוא כשאר בני-ישראל לא מצליחים לחשוב על ססמאות יצירתיות. בחרתי את הראוטר עם הסיגנל הכי חזק וכעת, האינטרנט זורם בכפות ידיי.

אם סתם אדם מן הישוב, כמוני, מצליח לבצע את הדברים האלה כל-כך בקלות, כנראה יש מי שיודע עליכם (ועלי) הרבה יותר מססמת הויי-פיי הלא מקורית שלכם. ראו הוזהרתם. מוהאהא.

Edited: אפריל 28, 2009