הזוכה בבושם סקרלט ועוד כל מיני הרהורי שנה חדשה

ראשית עלי להתנצל, הבטחתי כי אכריז על הזוכה בבושם בסופ"ש אך לצערי הבחירה היתה מאד מאד קשה עבורי ולכן התעכבתי בנושא. בואו נגמור עם זה לפני שאחת מהבנות תאכל לי את הראש: הזוכה בבושם סקרלט היא לא אחרת מאשר לירי אמיר אשר השקיעה את נשמתה לתחרות ואף פירטה בהרחבה על הדואליות שבה! אני מודה לכל הבננות שהשתתפו בתחרות וכולן כמובן מקבלות דוגמית סקרלט במתנה.

לירי אמיר

אני לא נוהגת לאחל שנה טובה, אז אל תגלו לאף אחד שאיחלתי - אבל לכל הבנות ולכולם שנה טובה ומבטיחה שזה לא יגיע אליכם באס.אם.אס.

מלבד הבושם הפוסט הזה הולך להתעסק בשני עניינים הנוגעים לשנה החדשה. פשפוש קל במדפים המאובקים של קורקי העלה פוסט ישן שכתבתי ב-31/12/2005, בבלוג ז"ל שלי שאינני יודעת היכן בעולם הוא נמצא כיום. תוכנו היה כזה:

10 ציפיות לשנת 2006 - שנה בסימן רטרופסיבי

Saturday, 31 לDecember 2005

1. לטוס לאמסטרדם! - נכנס לרשימה גם בשנה שעברה ולא יצא לפועל.

2. לכתוב לעיתון/מגזין - הגיע הזמן להשתלב איפה שהייתי צריכה להשתלב כבר לפני.

3. לחזור לעשות ספורט.

4. לחזור לנגן בפסנתר - פרשתי לפני 6 שנים ויש לי חשק עז לחזור לנגן.

5. לחזור ללמוד פיתוח קול - ממש ממש בא לי.

6. ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - לא שכזה מתחשק לי ללמוד, אבל מתחשק לי לדעת ומתחשק לי לפתוח דלת לכסף טוב.

7. להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - התעוררו בי געגועים עזים לחזור לשדר וגם להקים מחדש את הפרויקט האדיר הזה, שהיה ממש כיף בפני עצמו.

8. לחזור לפסיכולוגית שלי - לא יצא לנו להיפגש הרבה, אבל היא באמת היתה נהדרת.

9. להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי).

10. ללמוד להאמין באהבה. אמן.

אז ככה; לטוס לאמסטרדם בסוף טסתי, זה היה בסתיו של 2007 בסופו של דבר ונסעתי ביחד עם קומץ, היג"כ בורלא, כוכבים מנצנצים עליו. לא אבלשט אף אחד ולא אסתיר את העובדה שיצא לי לעשן שם מלא סוגים שונים של גראס (והמופלא שבהם היה ההיידרו בגרין האוס שהעיף לנו את התחת עד כדי כך שלא רצינו לחזור לארץ ואכן כמעט פספסנו את הטיסה). בתקופה דאז, גם בארץ, הייתי מעשנת המון ושנאתי את זה. הרגשתי שאני ממש על האדג' של להיות ג'אנקי. אחד הדברים הטובים בעיקר שיצאו מאסמטרדם היה העובדה שבעקבות הנסיעה הפסקתי לעשן בכמויות של חמור בקאט-ניפ. מלבד זאת, באמסטרדם ספגתי את הפציעה הכי קשה שספגתי בחיי. אימא שלי לפני הנסיעה הזהירה אותנו שלא נשכיר אופניים, והיה זה חודש בדיוק אחרי שלמדתי איך רוכבים על המכשיר הדו-גלגלי הזה. אני כמובן התעקשתי על אופניים ורודים, אממה, אחד הברקסים מסתבר היה מקולקל. לא חלפו 15 דקות מהרגע ששכרנו אופניים וכל הפרצוף שלי כבר נמרח על אחד הגשרים של נהרות אמסטרדם. התוצאה: שפה פתוחה, פנס בעין ויד שיומיים לא יכולתי להזיז. במצב כזה הייתי יכולה לתבוע את הביטוח על הנסיעה, לקבל כסף וכו', אבל בגלל שכל כך פחדתי מהתגובה של אימא שלי העדפתי לסגור את הנושא בלקנות מייק אפ ממש ממש חזק (30 יורו, אסתי לאודר, המייק אפ הכי מדהים שהיה לי, כוסאמא של סופרפארם אין בארץ). בפארמיה באמסטרדם בה אחת הדיילות איפרה אותי, הסיפור נהיה יותר מביך כשהיא הבינה שהגבות שלי מאוירות וברחה כל עוד נפשה בה מההיסטריה ושלחה דיילת אחרת לטפל בי. הדיילת האחרת היתה מאד נחמדה וכיסתה לי את הפנס היפיוף שלי בזמן שהיה גדוד של לקוחות שהביט בנו כמות היינו מופע בקרקס. היה מופלא. שנים שמרתי את הסיפור הזה בסוד ולמעשה בורלא ואני סיפרנו לכולם שהרגזתי אותו אז הוא הכניס לי אגרוף.

הנה תמונה שמעולם לא נחשפה לציבור הרחב דקות מספר אחרי ההתרסקות עם האופניים:

לא בורלא, אל תרביץ לי!!!

שלושה ימים אחרי שהחופשה שלנו התחילה בורלא ואני באמת התחלנו להתרגז אחד על השני וכנראה המירכוז הבלתי נסבל של לבלות כל כך הרבה זמן זה בחברת זו נתן את אותותיו. אחרי שדרכנו נפרדו בת"א לא שוחחנו אחד עם השני שבועיים. בורלא כעת גר בצפון ואני עדיין בת"א. הרבה אנשים שואלים אותי אם אנחנו עוד בקשר (שכן בתקופותנו היפות היינו כמו בנאדם אחד). אנחנו משוחחים לעתים רחוקות בטלפון, בורלא אוהב לכבות את הטלפון לעתים תכופות אז לפעמים אני סתם משאירה לו הודעות מפגרות במשיבון ("בדיוק חשבתי עליך, ואז… אה… שיט, הפסדתי."). הקשר של בורלא ושלי הוא כה חזק שאנחנו מרגישים זה את זו נפשית. לא, אנחנו לא צריכים לדבר לעתים תכופות וגם לא להיפגש, אבל דואגים שכל מפגש שיש לנו יהיה מפגש קסם.

קומץ ואני משמינים הסורים בכרם החודש. קסם.

לכתוב בעיתון/מגזין - כמעט קרה, קבלתי את השוט שלי באחד המגזינים בארץ. הבעיה היא שהיום לא מחתימים כמעט כתבים כעובדי מערכת אלא כפרילנס ללא חוזה. הייתי צריכה לעשות את מה שהייתי צריכה לעשות, לא עשיתי, נכנעתי. אני בת זונה עצלנית (וסליחה אימא). בסוף נשארתי פה בבלוג, והבנתי שהכסף כאן אפילו גרוע פחות מהכסף בעיתון או מגזין.

לחזור לעשות ספורט - חזרתי גם חזרתי. מאז הספקתי להירשם 3 פעמים לחדר כושר, ללכת קצת ואז למכור את המנוי. גם כרגע הקשר היחיד ביני ובין חדר כושר הוא החיוב החודשי בכרטיס האשראי. וואלה, תכל'ס אני צריכה לחזור לעשות ספורט שוב.

לחזור לנגן בפסנתר - לפני שנה אבא שלי לקח את הקלידים האלקטרוניים שלי מגיל 4.5 (משנת 80-ופאקינג-9!) לתיקון והחזיר אותם חדש דנדש. היו לי כמה ערבי דכאון בהם הלחנתי כמה שירים עם ליריקה מטופשת ממש, אבל מעבר לזה הקלידים מקשטים יופי את הכסא בסלון.

לחזור ללמוד פיתוח קול - לא קרה, לא יקרה גם כנראה ונראה לי שגם במיטה הפסקתי להיות צווחנית בינתיים. תשאלו את האקסים שלי, השותפים שלהם לדירה ואף את השכנים שלהם - במיטה אני עושה יופי של סופרן, מצו ואלט.

ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - הסיבה אז היתה בגלל שהכסף טוב. אז לא הייתי בטוחה בכלל מה אני רוצה ללמוד ודי הדחקתי את עניין הקולנוע מטראומת הלימודים בתיכון. אז כן, בסוף הלכתי ללמוד קולנוע, ולא, הכסף לא טוב. השאיפה להייטק באה בעיקר מצד משפחתי הפולניה שאכן החדירה לי שכסף זה חשוב וכסף זה טוב, אבל בסופו של דבר אחרי מחשבה והבנה של מי אני ולאן הנפש שלי חותרת + כאבי בטן תכופים, הבנתי שבמשרד הייטקיסטי ויום עבודה של 9 שעות ומעלה אני כנראה לא אצליח להתמודד. אגב, העובדה שעבודה על סט בדר"כ ארוכה הרבה יותר מ-9 שעות ביום ויכולה לפעמים להגיע גם ל-14 שעות מבלי למצמץ לא מרתיעה אותי ו/או את כאבי הבטן שלי. יש דרייב וקסם שהוא פשוט שונה במהותו בעבודה על סט, במיוחד אם יוצא לי לחלק הוראות. חולת כח. כזו אני.

להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - לא קרה, לא נורא. בזמנו הרעיון היה מקסים וכיפי בטירוף, נכון לימים אלה יהיה זה בזבוז זמן משווע. טוויטר הרג את כוכבי הרדיו.

לחזור לפסיכולוגית שלי - הגברת המקסימה הזו שהייתי אצלה מספר פגישות מועטות ועם זאת מילאה אותי בתובנות כל כך רבות לצערי נורא יקרה. יצא לי לפגוש עוד פסיכולוג מספר חודשים דרך קופ"ח, מי שקורא בקביעות יודע שהוא היה גרוע. יצא לי גם לפגוש פסיכיאטר כמה פעמים, הוא נחמד, הוא רוסי וכל פעם מחדש שואל אותי אם זו פעם ראשונה שלי, מה אני לומדת והאם אני רוצה להיות שחקנית. אה, ושלפני חודש-חודשיים-ושלושה הוא ראה את "ואלס עם באשיר" עם אשתו בקולנוע ובאמת שהיה מאד נחמד.

להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי) - טוב, באופן יחסי עבד. בהמשך לדיבורי הפסיכיאטר מהסעיף הקודם אני חייבת להודות שמרוצה ושמחה באופן לא יחסי אלא מוחלט, הרבה יותר קל עם כדורים נוגדי דכאון. בדרך הלב שלי הספיק להישבר פעם אחת וראשונה מזה עשור (וזה בסעיף הבא), אז החלטתי להפסיק עם הכדורים כדי שאוכל להרגיש את הכאב כמו שצריך. אה, ועם כדורים נוגדי דכאון אין אורגזמות ובכל מקרה זה לא גרם לי להפסיק למרוט את השיער. מה החרא הזה.

ללמוד להאמין באהבה. אמן - קרה 8 חודשים אחרי שכתבתי את הפוסט ההוא. בסוף, נשבר לי הלב. וכו'.

חיפושי גוגל פופולריים - על הדבש ועל העוקץ?

במהלך החודשים האחרונים אני עוקבת באדיקות אחר חיפושי גוגל פופולריים שבסוף מובילים אלי לבלוג. לכבוד השנה החדשה אחלוק את העשרה הפופולריים שבהם ועל שום מה ולמה:

1. מיכל - ה-SEO הכמעט הכי חזק ברשת. לא מיכל ינאי, לא מיכל אמדורסקי. מיכל גרוסברג. תוצאה שלישית בגוגל. לפני מעטרות את התוצאות מיכל בת שאול (שאלוהים יודע מה היא עשתה בשביל שיהיה לה כזה SEO מטורף) ותחתיה בתת-חיפוש מיכל ניב ז"ל. אל תדאגו, אני אמשיך לכתוב פה מיכל (מיכל, מיכל, מיכל, מיכל) עד שאגיע למקום הראשון בגוגל. 57% מהמחפשים מעולם לא ביקרו כאן לפני שחיפשו.
2. מיכל גרוסברג - זו אני. 24, תל-אביב, סטודנטית לקולנוע, תפוסה. 30% מעולם לא ביקרו כאן לפני שחיפשו. 70% הנותרים הם למעשה אני שמחפשת את עצמי.
3. מוצצת לעצמה - כן, עד לא מזמן מקום ראשון בגוגל (עכשיו יש שם איזו קוקסינלית שמוצצת לעצמה), מוביל לפוסט האלמותי שמדבר על נשים שמוצצות לעצמן את הפטמות. ככל-הנראה מדובר באדם ספציפי שקורא באופן קבוע, לפי הסטטיסטיקות. אינני יודעת מי הוא, אינני יודעת מה הוא רוצה ממני, אבל אני מקווה שהוא לפחות נהנה וממליצה לו לשמור אותי בבוקמארקס במקום לחפש אותי בגוגל בכל פעם מחדש.
4. ציצים - פעם המילה ציצים היתה רצה פה הרבה ולכן הייתי במקום ה-23 והמכובד בגוגל תחת חיפוש זה. אין לי מושג איפה אני נמצאת היום, בטח הרחק מאחור, אבל לפי הסטטיסטיקות שמראות כי 94% מהמחפשים הם קוראים חדשים ושזמן הקריאה הממוצע עומד על 6 שניות, ככל הנראה ציצים הם לא מצאו כאן.
5. התנועה לקידום המשחק המקדים - טוב, לא באמת צריך להרחיב על זה יותר מדי. היתה תקופה שכולם רצו לדעת מיהן המטורללות מהשוק שצווחות על בסטיונרים שהן רוצות יותר מגע חושני בציצים.
6. הבלוג של מיכל - יש ברשת הרבה "הבלוג של מיכל", אני פשוט במקרה הפופולרי ביותר.
7. סקס - כן. טוב. כמעט מפליא שזה לא במקום הראשון.
8. www.supersexit.co.il - כן, זו הכתובת של הבלוג. לא ברור למה חיפשו את זה בגוגל במקום להקיש בשורת הדפדפן, אבל באמת שאני לא אתווכח. כל אחד ושיטות הגלישה שלו.
9. החתול והכלב - אדם הורוביץ צריך להודות לי על היח"צ חינם שאני מבצעת לו פה. אז מה אם אנחנו לא באמת מכירים. לעתים הוא מחייך אלי בחיוך ממזרי.
10. לצאת משוק הבשר - WTF.

people like this post.

Like 

Edited: ספטמבר 22, 2009

דברים כה כיפיים שאפשר לעשות השבוע בתל-אביב

הכל בפאנקי שקל

ראשית אפתח במשהו לא אירועי אך עם זאת חשוב לציינו - כל פקאצה מתחילה מכירה את המותג המעולה Funky Fish, אממה, אם הפקאצה מזויפת ולא נולדה בצפון-כלשהו, סביר להניח שאין לה מספיק כסף בשביל לחלוש בחנות, ואם כן אז החנות בוודאי חולשת את כיס הוריה קשי היום. אז אמנם נולדתי בצפון תל-אביב וגדלתי באיזור של שינקין, אך ברגע שהפכתי להיות סטודנטית, באופן אוטומטי הפכתי גם לפקאצה מזויפת. לפיכך, נאלצתי לרדת ברמתי ולעבור מרכישת מותגים לרכישת מוטגים. יעני, את הנעליים אני קונה בקינג ג'ורג', את התחתונים האמת שגם, בחנויות מותגים אני קונה רק עם תלושים ואת האקססוריז בשוק בצלאל. בעוד פשניסטיות מחפשות מה הדרך הטובה ביותר למגר אותי מהחברה, אפנק את העניות בסוד מתקתק: בשוק בצלאל (רח' בית לחם), אחת לכמה שבועות מתקיים סייל מטמטם לגמרי של המותג (אם כי, לא בחסותו, אם מובנת כוונתי) - כל אקססורי שאי פעם חלמת עליו נמצא שם, וכמו כן גם בגדי ים. האקססוריז, שמחירם נע בין 10-25 שקלים בחנות עצמה, נמכרים בשקל אחד בלבד. כן כן, שמעתן נכון. אני כבר בעליה הגאה של 40 אקססוריז שווים במיוחד מסיילים שונים במהלך החודשים האחרונים, שהיו אמורים לעלות בין 400 ל-1000 שקלים בסה"כ. כמו כן בבסטה הזו נמכרים בגדי ים של המותג ב-15 שקלים, כששוויים המקורי של בגדי הים הוא באיזור ה-170-250 שקלים. אז בנות, מהרו לכן לפני שיגמר או לפני שפאנקי פיש יוציאו צו סגירה על הבסטה בעקבות קריאת פוסט זה.

שקל שקל הכל בשקל

יום ד', 12/08, 21:25: מחר ישודר פרק מלא על זרוב ב"מחוברות", הפרק יעסוק בפרויקט 48 שעות שלנו עליו עמלנו כה קשות. גם אליזרין וגם ידידי ויטלי הדוגם החביב בישרו לי שבפרק הזה אני מככבת. אני מתרגשת רבות, ומצפה בכליון עיניים לראות כמה הצלחתי להביך את עצמי בפריים טיים בערוץ 3. בינתיים אפשר להציץ על הפרק מחר בוואי-נט, והאמת היא שזה נראה די מגניב. עוד יופיעו בפרק אנשים טובים כמו בועז רימר, רן גרינפלד ושמעון ראיצ'יק.

מחוברות, ערוץ 3 בהוט, 21:25.

יום ד', 12/08, 20:00: השקה לגליון החמישי של מגזין השירה והביקורת "דקה". האמת היא שמדובר במגזין שאני פחות מעורה במה ענייניו וכו', אבל החללית מקום מדליק ומסתמן כ-המקום- לשירה העברית בתל-אביב. משתתפי הגליון ישוררו בעונג וגם יהיו כמה הופעות מוסיקליות. הכניסה חופשית, ומי אני שאגיד לא לחינם.

השקת גליון דקה V. החללית, הירקון 70.

יום ד', 12/08/09, החל מ-21:00: בכל מה שנוגע ל"חתול והכלב", ניכר שהכלב הוא לחלוטין האנדר-דוג של החתול. נדיר שיש שם מסיבות, נדיר שמישהו בכלל יודע איך המקום נראה מבפנים, נדיר שיש שם מספיק אנשים בשביל לכסות על פתחי האיוורור. באשר לליין שנפתח שם החל ממחר, זהו ליין שהתחיל ב"בלאקבוק" ז"ל שלומר לכם את האמת, מעולם לא הייתי בו כי חשתי סוג של סלידה כלפיו. תחושת הבטן שלי אומרת שהקהל שבא לסוג המסיבות האלה הוא לא הכי מגניב, גם אם הוא חושב שהוא כן (בעזרת כמה שורות של קוק/חגי/רטל, תלוי בתקציב), אבל התיאור בפייסבוק אכן מושך את העין. מבחינת בידור זול לקהל הרחב, יעלו מופעים בסגנון קברט וקרקס, שזה נשמע רוסי משהו ורוסי משהו זה יכול להיות חמוד אם מתאמצים, וכמו כן מוסיקה מקפיצה בקרוס ג'נריישנז, משנות ה-30 ועד ה-90. העסק יעלה 30 שקלים לנרשמים מראש ואילו 50 שקלים לחסרי-האינטרנט בכניסה.

The Dog Show, הכלב, צקל"ג 8.

יום ד', 12/08 החל מ-22:10: המלצה זו נועדה לחובבי האתים והמזלגות. אם זכור לי נכון, לפני מס' קיצים ליין "קו 4″ היה רץ בג'ואיש פרינסס והתפייד לו עם בוא החורף. השנה הליין חוזר במתכונת חפירות דומה בסימן טכנו, ויתקיים בבית הראשון שנבנה בעירנו היפה תל-אביב, שם הוקם לא מזמן ה"וייס", בר חדש מבית היוצר של הברזילי. הכניסה חינם, חינם, חינם.

קו 4, וייס, הרצל 2 פינת אחד העם.

יום ה', 13/08 החל מ-00:00: Sub Culture @ Levontin. מסיבונת קטנטונת שמנסה לא לעשות יותר מדי רעש, ובכל זאת הצליחה להביא מעל 400 אטנדינג בפייסבוק (מה שאומר שככל הנראה יגיעו רבע מזה). המסיבה תתחיל בבאסים מיושנים למיניהם ותזרום לכיוון הדאבסטפ שהיום הילדים כל כך אוהבים. 30 ש"ח עד 01:00, 35 שקלים אחרי.

לבונטין, לבונטין 7.

יום ה', 13/08, החל מ-23:00: ליין חדש של דראם'נ'בייס-הארדקור (אלוהים ישמור מה יהיה עם השמות המטופשים האלה!). הערב יפתח ב(עוד פעם) טכנו, מה שמעלה סימן שאלה חשוב - עד השעה 00:30 כניסה תעלה 30 שקלים ואילו אחרי כן 40. האם באמת שווה לחובבי הדראם'נ'בייס לחסוך 10 שקלים ובכל זאת לסבול? בכל מקרה, אחרי-כן יהיה קצת מהדבר הזה שילדים אוהבים (נו, דאבסטפ) ורק בסוף בסוף, כשכבר נקיא את נשמתנו מעודף אלכוהול, אלוהי הדיג'יי יפתח בפנינו את הדלת לקצת דראם'נ'בייס. שוב, ליין חדש וזה. אני מניחה שזה שווה בדיקה.

NOISE MEDICINE, בלטינו, כניסה אחורית. קרליבך 29.

יום ו', 14/08, 14:00: השקת הגליון ה-6 של מגזין "פורנו", בנושא BDSM. פורנו הוא מגזין אמנות למבוגרים ומטרתו לייצר קונוטציה חיובית ואמנותית לערכים שלרוב מתקבלים בחברה כמתועבים. במגזין אין פרסומות או טקסטים, מה שמאד מקל על ההתחברות אליו. הגליון הנ"ל יוצא במהדורה מוגבלת של 500 עותקים ובהשקתו ביום ו' הקרוב יתקלט DJ ROSS, שבדרך-כלל אני קוראת לו "דגן, זה שלמד איתי בגן."

השקת גליון 6 לפורנו, אוזן בר, קינג ג'ורג' 48.

יום ו', 14/08 החל מ-00:00: הה. הנה המסיבה המדוברת של עופר שמעולם לא הייתי בה. אני לא יודעת מה קורה שם, אני לא יודעת מה סגנון המוסיקה, אבל עופר כל הזמן כל הזמן מנדנד לי שאבוא. בהתחשב בעובדה שזה בחינם, אני חושבת שהפעם אכן אבוא. בתכנית רטרו, דאנס, אלקטרו, היפ-הופ, אינדי וטראש.

פריזורה, לבונטין, לבונטין 7.

יום ו', 14/08 החל מ-22:00: טוב, אז על החבר'ה של האנדרגראונד אקספריינס כבר כתבתי בשבוע שעבר בהקשר של מסיבת מייקל ג'קסון. מסיבת המייקל ג'קסון היתה כשלון מהדהד. בסופו של יום בגלל חוזה שלא נסגר בין החבר'ה ובין הוילה סוקולוב, הוילה סוקולוב בסופו של יום עשו מה שהם רוצים. כלומר, הלכו בשיטה הבריונית שלהם בכל מה שנוגע לסופ"ש. "הגבלות גיל" למיניהן ובאופן כללי הכנסת קהל שאין לו שום קשר וואט-סו-אבר למייקל ג'קסון. ביום ששי הקרוב לא אגיע לשמונה (סתם כי זה עוד מקום כזה כמו הוילה סוקולוב ושות'), ואכן מעדיפה להגיע בימי ראשון לחתול והכלב (איפה שיש פחות אנשים והאווירה הרבה יותר טובה), אבל אני אוהבת את החבר'ה של האנדרגראונד אקספריינס אז אני אפרגן להם. אז הנה!

סשנז @ שמונה, אילת 8.

יום ו', 14/08, החל מ-23:55: טוב. נשמע שזה הולך להיות גרוע אבל כבר הרבה זמן אני מחפשת איפה לחפור דראם'נ'בייס והבטחתי לעופר שאני אקח אותו לכבוד המעבר שלו לתל-אביב, אז כנראה שזה סגור ששם אבלה את עיקר ערב שישי. למה אני חושבת שיהיה גרוע? כי כל הדיג'יים הם ישראלים כאן, ויש לישראלים נטיה להתנהג כאילו הם מחממים מישהו מחו"ל אפילו שלא. למה אני חושבת שיהיה טוב? כי זה יהיה באוויר הפתוח ואני אהיה שיכורה. נפלא.

אינפיוז סאמר סטייל, ברזילי, הרכב 13.

יום ש', 15/08, 16:00: יצא לי להגיע למסיבה הקודמת של "הקשר הקאריבי" באופן די ספונטני יחד עם הפרוזן, גילינו מקום מאד נחמד לעת שקיעה עם דאנסהול ורגאיי וקאוות בזול. הסקנו מספר מסקנות:

1. כל הגברים שם נראים כאילו הם נשלפו מאיזור חיוג 09. כל מיני רעננה-כפ"ס-הרצליה למיניהם עם חבילה קטנה במיוחד. אבל חוצמזה הם נראים נחמדים מאד.

2. להרבה גברים שם יש כובע על הראש והרי זו עובדה ידועה שגברים שחובשים כובע הם מניאקים.

לכן, בעת הגעתך לאלפסי 20 למסיבה נחמדת לעת שקיעה עם קאוות זולות במיוחד, הישמרי לך מפני הגברים שם, הם מה זה סתם. 15 ש"ח עד 18:00, 25 ש"ח אחרי.

הקשר הקאריבי 3, הגג באלפסי 20.

יום ש', 15/08, 19:00: השקת ספרו של עידו הרטוגזון בחללית (כן, שוב החללית). לתריסר המגיעים הראשונים יחולקו סמים (חוקיים לחלוטין, כך נאמר) ואלו יודרכו על ידי מנחים לעשות כל מיני דברים לא ברורים. לאחר יתקיים פאנל בנושא טכנולוגיה ותודעה, והערב יסתיים במסיבה מקפיצה. נשמע שיהיה כבד.

השקת "טכנומיסטיקה" / עידו הרטוגזון, החללית, הירקון 70.

יש לכם אירוע מגניב לחלוק גם? אל תתביישו.

people like this post.

Like 

Edited: אוגוסט 12, 2009

עזבו שטויות, הכי טוב להישאר בבית

אחרי שזה נשמע כאילו אתמול הייתי עצבנית כשכתבתי את הפוסט (למרות שבעיקר הייתי עצבנית על מי שהפריע לי להפציץ בפרץ מלים כתובות ברשת), אני שמחה להודיע שחזרתי רגועה. חוץ מעבודה שיש לי להגיש היום (באיחור של חודשיים) ועדיין לא עשיתי אותה, ושאני צריכה לאסוף את הכרטיסים ללאונרד כהן (שאינני הולכת להופעתו בכלל), אמצא לנכון להתרוצץ למקומות הבאים בסופ"ש הקרוב, ממליצה גם לכם:

יום ה', 06/08, 21:00 וחצות, צוותא, ת"א: אמנם ההמלצה הזו היא כבר סולד אאוט לחלוטין אבל מצאתי לנכון לפרגן לאבא שלי ואח שלי שמפיקים את שתי ההופעות האלה. היום בצוותא כפול 2 יעלו בזה אחר זה 3 דורות של מוסיקאים - הצ'רצ'ילים, סטלה מאריס ושליחי הבלוז ויבצעו קאברים ללד זפלין. אתרוצץ שם עם מצלמת המיני די.וי ואצלם את הלהקות והאנשים להנאתי, ואחשוף לראשונה לעולם את חצובתי הורודה (ותודה לזרוב על ההשראה). אושיית אינטרנט נוספת שאתלווה אליה לצילומים הוא יובל אראל היג"כ tlvcops. איש חביב שמנהל את אתר משטרת מחוז תל-אביב, ובכלל צלם הופעות מושבע. על אף שם האינטרנט המאיים ממליצה לעקוב. אגב, האירוע הבא יהיה מופע קאברים לדורז. התעדכנו לכם.

יום ה', 06/08 מ-18:00  עד יום ש', 08/08 ב-23:00, הקישון 76 בפלורנטין, ת"א: לפני מספר ימים שוחחתי עם חברתי נטע נתן באיזה בוקר הזוי ב-7 בבוקר. היא התלבטה אילו וילונות לקרוא ואילו אני אכלתי טונה מקופסא. אחרי שמדדנו את החלונות בדירתה בה מתקיים גם האירוע הזה, ואחרי שתהינו איך לעזאזל טונה מקופסא שורדת כל כך הרבה זמן בלי חומר משמר, סיכמנו שאולי אתרום לה זוג נעליים לאירוע ושכמובן אגיע לבקר. מיותר מלציין שמנעליים אשה לא נפרדת כל כך בקלות אז תסלח לי נטע. על כל פנים כל העניין עם הנעליים והוילונות והטונה הם רק הכנה למוטו של נטע: זבל של בחורה אחת הוא לחלוטין לא האוצר של בחורה אחרת. נטע כועסת על השיטה הזו של חנויות יד שניה שמוכרות בגדי ויטנטאג' ביד שניה ובאיכות ירודה במחירים מופקעים. אצל נטע, שאני יכולה להבטיח לכם שעשתה עבודת סינון ותמחור מטורפת, יהיה ניתן למצוא בגדי וינטג' יד שניה ויד ראשונה באיכות שהיא לא זבל ובמחירים שפויים לכל כיס. המחירים ינועו בין 15 ל-150 ש"ח, תוך הבטחה של נטע שממתינים כמה פריטים נדירים מאד. בכלל, יבואו אנשים טובים, גם אם לא יוצאים עם קניה, הרי לכם בילוי קולי לסופ"ש.

יום ו', 7/8 מ-14:00 עד יום ש', 8/8 בחצות, החתול והכלב, תל-אביב: הפסטיבל הזה מסתמן כאחד הפסטיבלים הבולטים שהתקיימו בשנים האחרונות לשירה בארץ. המדהים הוא שבכל אירוע שירה ספק בוהמייני ספק פסאודו-בוהמייני (לא, כי אי אפשר שלא להשתמש במלים של מבוגרים כשמדברים על שירה), תזכו לראות בדיוק אותו הדבר ממה שתזכו לראות בפסטיבל הזה, תפרשו את זה איך שתרצו - לטוב או לרע. אני מרגישה כאילו אני לא מצליחה לייצר יח"צ טוב לאירוע הזה במלים הללו. (זהירות, הולך לעשות שימוש מאד לא יאה בעיני במקלדת.)

בכל מקרה עורך האירוע הוא יהודה ויזן, שבפני קהילת המשוררים בארצנו תל-אביב ממש אין צורך להרחיב מי הוא. הפסטיבל יפתח בהופעות מוסיקה, וככל הנראה יתחרה על ליבם של הקהל שגם בטח ימצאו את עצמם במסיבת הביקיני הורודה והמטופשת של זרוב. אחה"צ והערב יזרמו לפאנלים של קריאות שירה ופילוסופיה, ואחרי שיסתיים מה שמסתמן כחפירה לאדם הממוצע, האירוע יגלוש למסיבת פאנק לילית. ביום למחרת יתבצע תאטרון קריאה ל"המלט" בתרגומו של דוד אבידן ופאנל אודות תפקידה של הביקורת בעיתונות היומית. אם תשרדו את כל זה, מובטחת לכם עוד מסיבה אל תוך הלילה. אני מכינה את השופל.

יום ו', 7/8 מ-14:00, הבלוק, דוד חכמי 35 ת"א: נו באמת, האם אני צריכה להרחיב? חברתי הורודה, המחוברת, הלוהטת והמטופשת עושה מסיבה וסוחפת את כל העולם אחריה בצורת גלים קטנים בבריכות מתנפחות. הכניסה 30 שקלים, הנחה למתלבשים בהתאם. אתם כבר בטח התכוננתם להגיע אתי או בלעדי.

ומה יש לעשות בששי לילה? אה, כלום. ולא, ברזילי לא יהיו שווים את הכסף או את פיצוץ האוכלוסין שתחוו. השמועה גם מספרת שיש איפשהו לחפור דראם'נ'בייס, אבל לא מצאתי שום עדויות על כך מלבד איזה פוסטר מסכן מרוח על איזה קיר.

יש לכם משהו מעניין לחלוק איתי למען לא אשתכר לבד בבית עם בקבוק ג'יימסון בחיקי בערב ששי? ספרו לי וכנראה אבוא.

people like this post.

Like 

Edited: אוגוסט 6, 2009

סופ"ש לוהט שיסתיים בשירה יפנית ומסג'

נוכחתי לגלות שהסופ"ש הקרוב גדוש במסיבות מגניבות יותר ומגניבות פחות. בתור מובטלת למחצה והתבטלות של כמה פרוייקטים שעמדו על הפרק, התפנה לי סוף השבוע הקרוב. עשיתי סדר בין כל ההזמנות למסיבות שקיימות באמתחתי וריכזתי את השוות ביותר. הנה הצצה:

יום ו' -24/07

ליהוק חוגגים שנה

16:00- מתכוונת להתחיל את הסופ"ש שלי בגנה, בגן העיר, באירוע חגיגת יום ההולדת שנה לאתר "ליהוק".  מי שלא מכיר, "ליהוק" הוא אתר מאגר של שחקנים, ומי כמוני יודע ששחקנים לא קל למצוא כלל וכלל. צ'ייסר ראשון חינם עד השעה 18:00, יהיה לוהט.

T-BREAK

00:00 - קבוצת טי-ברייק חוזרת עם מוסיקה שבורה ומפורקת כמו שמיכל אוהבת. הם מביאים לארץ את צמד הבריטים NAPT והם בטוח בטוח יביאו לנו בראש. מתכוונת להיתלות על הבר בשוכרה, אז תבואו להגיד שלום. "הכלב", רח' צקל"ג 8 (מאחורי הכניסה ל"חתול" בקרליבך), כניסה 80 ש"ח, 50 ש"ח לאחר הנחה - כדי להירשם להנחה, כל שצריך לעשות הוא אטנדינג באיוונט בפייסבוק.

יום ש' - 25/07

Frida Vol. 1

16:30 -  ליין אחרי-הצהריימי חדש ב-Frida Kahlo. אירוע מלא בטאפאסים וקאוות. יתחיל כאחה"צ שקט והחל מ-18:00 הביטים יעלו ותהיה מוסיקה קופצנית עם מגע של אייטיז. מסיבה של חבר טוב, היג"כ DJ LT. Dan שבאופן כללי יודע להרים מסיבות שוות ביותר. Frida Kahlo, לילנבלום 43.

רנגה בחללית

19:00 - לסיים את הסופ"ש האלכוהוליסטי בקצת תרבות. ערב שירה יפנית ב"חללית", ישלב קטעי שירה וקטעי מוסיקה. הכניסה חופשית. "חללית", הירקון 70. תודה לתומר רץ על ההזמנה!!!

כל זה מהווה הכנה למסג' שאותו אני הולכת לקבל ביום א' הקרוב, ככל הנראה לרגליים עם כל הבילויים הבלתי פוסקים הללו. אם אגב לא ידעתם, הזוכה במסג' היא ליהיא נינה מרציאנו עם שירה המרגש:

ילדה ורדרדה

ביום של שרב נשכב,

או… בעמידה?

כל השירים נבחנו ונמדדו על-ידי צוות השופטות המיומן שכלל אותי, את פרוזן מאי ואת רות סגל.

להלן מספר הייקויים נוספים שעשו לנו את זה במיוחד:

גיא:
ביני לבינך
בשמיכת העננים
השדה בוער

תומר:
כמה את יפה
כשבשרך מתרגש
למול השרב.

ליאור:
לשון עשירה
אוספת אגלי זיעה
בעונג צרוף

שמעון:
הו מיכל! כן, את!
כשהלחות גבוהה, אז
קחי אותי לספא

ליאור:
התקרבת מידי
רעש של קבקבי ים
מביט מרחוק

תומר:
אינך יכולה
לענוד את השמש
על קרסולייך

תודה לכל מי שהשתתף, הייתם מקסימים!!!

people like this post.

Like 

Edited: יולי 22, 2009