Design by Techdesigns.co.uk.

עשרת הדיברות של מיכל למשחק מקדים מושלם

אז ככה, אחרי שביקרתם באתר של התנועה ועם זאת רבים מכם לא הצליחו למצוא את התשובה לשאלה - אז מה למען השם אתן רוצות במשחק מקדים? החלטתי לרכז עבורכם את עשרת הדיברות שלי למשחק מקדים מושלם:
  1. ת ת ק ל ח ! יתרה מכך אנו מוכנות להצטרף אליך למקלחת ואולי אפילו להתחיל את הביזנס שם. גבר, אתה לא כלב (תלוי כמה אתה מניאק), אתה לא יכול לרחרח לעצמך את הביצים. עם זאת, סביר להניח שאתה תרצה שנבקר שם, ולא, אנחנו לא מצפות לריח שושנים, אבל גם לא לריח שיזכיר לנו את העובדה שנועם טור לא החליף תחתונים במשך חודש על אי המתים (ואם תהיתם למה קראו ככה לאי המתים, הנה התשובה שלכם).
  2. גזוז ציפורניים! נעים בגב זה נחמד לפני השינה, אבל מה-זה לא מתאים לנו שתקלף לנו את העור מבפנים. הוא מספיק רגיש גם ככה.
  3. סקווירטינג. כן, כן. אנחנו יודעות שאתה לא קוסם. אבל לפני הסקס נשמח אם לא תתנהג כמו יובל המבולבל. לשון על הדגדגן, אצבע בפנים - לא עד הסוף אבל חלקית, יש לשמור על שעון ביולוגי נכון ולדאוג שאצבע תהיה בין השעה 11 ל-1 ושתעשה להטוטים פשוטים בצורת "בואי אלי". (אם תעשה את זה נכון גם נגיד לך "אני באה!" בתרגום חופשי מאנגלית.) מי יודע איזה קונפטי אולי תצליח לשלוף מהכובע.
  4. האוזניים שלנו הן לא הגה והראש שלנו הוא לא זמבורה. גאג ריפלקס אולי מדליק אותך, אבל לא מתחשק לנו לפצוח בהפרעת בולימיה במיטה. אם בכוונתך להמשיך בדבר שיהיה לך ברור - הגודל כן קובע.
  5. מכות בטוסיק זה נחמד ומדליק, אבל אל תחבוט בנו במקומות אחרים. כולנו יודעת לחייג 1202.
  6. תגע לנו בגוף בכל מקום לפני שאתה מיד שולח ידיים או איברים אחרים לבין הרגליים. הרבה יותר מדליק נגיעות בכל הגוף - כפות הרגליים, הרגליים, הידיים, הבטן, הישבן, הצוואר וקצת מסג' בגב (עם הדורקס פליי מסג', למשל…) ורק אז החזה וכל מה שנשאר. נשיקות רכות וידיים מלטפות יקנו לך הרבה נקודות אצל כל הבנות.
  7. חשוב מהכל - ספר לנו מה אתה אוהב, מה עושה לך טוב ומה מדליק אותך במיטה, אצלנו בתנועה אנחנו פתוחות למשא ומתן ומוכנות לנסות הכל לפחות פעם אחת. הדבר גם נכון לגבי הבנות. בנות רבות מפחדות לומר לפרטנר מה הן אוהבות במשחק המקדים ובסוף יוצאות לא מסופקות או מדמיינות שיש שם מישהו שהוא לא אתה כדי להעצים את הריגוש. חבל על מי שמת ועל אורגזמה לא-באמת.
  8. הצע לנו נישואין. הסדין לבן ואם ממש טוב לנו נצווח גם לפי לחן חתונה. אל תבהל - הקלק על הלינק ותבין.
  9. אל תדבר אתנו על האקסית שלך, על אימא שלך או על כדורגל. דבר אתנו עלינו, על כמה אנחנו חתיכות ולוהטות ועושות לך את זה. תחת כל מעטה של חרמנות מסתתרת נרקסיסטית שמשוועת למחמאות.
  10. הכי חשוב: אף פעם אל תכריח אותנו לעשות דברים במיטה שאנחנו ממש אבל ממש לא רוצות. בחזרה לסעיף 7, אנחנו מוכנות להתנסות בהכל לפחות פעם אחת, ואם אנחנו יודעות שזה לא בשבילנו ובכל זאת אתה לוחץ עלינו, תמיד יש את מי שתהיה מוכנה לעשות את זה במקומנו, אבל בחייאת רבאק, לא חבל לך על הכסף?

בנות, חושבות ששכחתי משהו? אל תתביישו לחלוק. בנים, אתם מרגישים מקופחים ושהזניחו את הדחפים שלכם בצד? ספרו לי מהם 10 הדיברות שלכם למשחק מקדים מושלם ואם יש לכם חברה קבועה (או ממש הרבה יזיזות), כנראה עשיתם משהו נכון - ושישרפו כל הקנאיות. הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק - התנועה לקידום המשחק המקדים ותבינו ה-כ-ל.

שתהיה לכולם שנה רטובה.

תבחר, זה או אני או היא

תבחר, זה או אני או היא

Edited: ספטמבר 23, 2009

הזוכה בבושם סקרלט ועוד כל מיני הרהורי שנה חדשה

ראשית עלי להתנצל, הבטחתי כי אכריז על הזוכה בבושם בסופ"ש אך לצערי הבחירה היתה מאד מאד קשה עבורי ולכן התעכבתי בנושא. בואו נגמור עם זה לפני שאחת מהבנות תאכל לי את הראש: הזוכה בבושם סקרלט היא לא אחרת מאשר לירי אמיר אשר השקיעה את נשמתה לתחרות ואף פירטה בהרחבה על הדואליות שבה! אני מודה לכל הבננות שהשתתפו בתחרות וכולן כמובן מקבלות דוגמית סקרלט במתנה.

לירי אמיר

לירי אמיר

אני לא נוהגת לאחל שנה טובה, אז אל תגלו לאף אחד שאיחלתי - אבל לכל הבנות ולכולם שנה טובה ומבטיחה שזה לא יגיע אליכם באס.אם.אס.

מלבד הבושם הפוסט הזה הולך להתעסק בשני עניינים הנוגעים לשנה החדשה. פשפוש קל במדפים המאובקים של קורקי העלה פוסט ישן שכתבתי ב-31/12/2005, בבלוג ז"ל שלי שאינני יודעת היכן בעולם הוא נמצא כיום. תוכנו היה כזה:

10 ציפיות לשנת 2006 - שנה בסימן רטרופסיבי

Saturday, 31 לDecember 2005

1. לטוס לאמסטרדם! - נכנס לרשימה גם בשנה שעברה ולא יצא לפועל.

2. לכתוב לעיתון/מגזין - הגיע הזמן להשתלב איפה שהייתי צריכה להשתלב כבר לפני.

3. לחזור לעשות ספורט.

4. לחזור לנגן בפסנתר - פרשתי לפני 6 שנים ויש לי חשק עז לחזור לנגן.

5. לחזור ללמוד פיתוח קול - ממש ממש בא לי.

6. ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - לא שכזה מתחשק לי ללמוד, אבל מתחשק לי לדעת ומתחשק לי לפתוח דלת לכסף טוב.

7. להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - התעוררו בי געגועים עזים לחזור לשדר וגם להקים מחדש את הפרויקט האדיר הזה, שהיה ממש כיף בפני עצמו.

8. לחזור לפסיכולוגית שלי - לא יצא לנו להיפגש הרבה, אבל היא באמת היתה נהדרת.

9. להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי).

10. ללמוד להאמין באהבה. אמן.

אז ככה; לטוס לאמסטרדם בסוף טסתי, זה היה בסתיו של 2007 בסופו של דבר ונסעתי ביחד עם קומץ, היג"כ בורלא, כוכבים מנצנצים עליו. לא אבלשט אף אחד ולא אסתיר את העובדה שיצא לי לעשן שם מלא סוגים שונים של גראס (והמופלא שבהם היה ההיידרו בגרין האוס שהעיף לנו את התחת עד כדי כך שלא רצינו לחזור לארץ ואכן כמעט פספסנו את הטיסה). בתקופה דאז, גם בארץ, הייתי מעשנת המון ושנאתי את זה. הרגשתי שאני ממש על האדג' של להיות ג'אנקי. אחד הדברים הטובים בעיקר שיצאו מאסמטרדם היה העובדה שבעקבות הנסיעה הפסקתי לעשן בכמויות של חמור בקאט-ניפ. מלבד זאת, באמסטרדם ספגתי את הפציעה הכי קשה שספגתי בחיי. אימא שלי לפני הנסיעה הזהירה אותנו שלא נשכיר אופניים, והיה זה חודש בדיוק אחרי שלמדתי איך רוכבים על המכשיר הדו-גלגלי הזה. אני כמובן התעקשתי על אופניים ורודים, אממה, אחד הברקסים מסתבר היה מקולקל. לא חלפו 15 דקות מהרגע ששכרנו אופניים וכל הפרצוף שלי כבר נמרח על אחד הגשרים של נהרות אמסטרדם. התוצאה: שפה פתוחה, פנס בעין ויד שיומיים לא יכולתי להזיז. במצב כזה הייתי יכולה לתבוע את הביטוח על הנסיעה, לקבל כסף וכו', אבל בגלל שכל כך פחדתי מהתגובה של אימא שלי העדפתי לסגור את הנושא בלקנות מייק אפ ממש ממש חזק (30 יורו, אסתי לאודר, המייק אפ הכי מדהים שהיה לי, כוסאמא של סופרפארם אין בארץ). בפארמיה באמסטרדם בה אחת הדיילות איפרה אותי, הסיפור נהיה יותר מביך כשהיא הבינה שהגבות שלי מאוירות וברחה כל עוד נפשה בה מההיסטריה ושלחה דיילת אחרת לטפל בי. הדיילת האחרת היתה מאד נחמדה וכיסתה לי את הפנס היפיוף שלי בזמן שהיה גדוד של לקוחות שהביט בנו כמות היינו מופע בקרקס. היה מופלא. שנים שמרתי את הסיפור הזה בסוד ולמעשה בורלא ואני סיפרנו לכולם שהרגזתי אותו אז הוא הכניס לי אגרוף.

הנה תמונה שמעולם לא נחשפה לציבור הרחב דקות מספר אחרי ההתרסקות עם האופניים:

לא בורלא, אל תרביץ לי!!!

לא בורלא, אל תרביץ לי!!!

שלושה ימים אחרי שהחופשה שלנו התחילה בורלא ואני באמת התחלנו להתרגז אחד על השני וכנראה המירכוז הבלתי נסבל של לבלות כל כך הרבה זמן זה בחברת זו נתן את אותותיו. אחרי שדרכנו נפרדו בת"א לא שוחחנו אחד עם השני שבועיים. בורלא כעת גר בצפון ואני עדיין בת"א. הרבה אנשים שואלים אותי אם אנחנו עוד בקשר (שכן בתקופותנו היפות היינו כמו בנאדם אחד). אנחנו משוחחים לעתים רחוקות בטלפון, בורלא אוהב לכבות את הטלפון לעתים תכופות אז לפעמים אני סתם משאירה לו הודעות מפגרות במשיבון ("בדיוק חשבתי עליך, ואז… אה… שיט, הפסדתי."). הקשר של בורלא ושלי הוא כה חזק שאנחנו מרגישים זה את זו נפשית. לא, אנחנו לא צריכים לדבר לעתים תכופות וגם לא להיפגש, אבל דואגים שכל מפגש שיש לנו יהיה מפגש קסם.
קומץ ואני משמינים הסורים בכרם החודש. קסם.

קומץ ואני משמינים הסורים בכרם החודש. קסם.

לכתוב בעיתון/מגזין - כמעט קרה, קבלתי את השוט שלי באחד המגזינים בארץ. הבעיה היא שהיום לא מחתימים כמעט כתבים כעובדי מערכת אלא כפרילנס ללא חוזה. הייתי צריכה לעשות את מה שהייתי צריכה לעשות, לא עשיתי, נכנעתי. אני בת זונה עצלנית (וסליחה אימא). בסוף נשארתי פה בבלוג, והבנתי שהכסף כאן אפילו גרוע פחות מהכסף בעיתון או מגזין.
לחזור לעשות ספורט - חזרתי גם חזרתי. מאז הספקתי להירשם 3 פעמים לחדר כושר, ללכת קצת ואז למכור את המנוי. גם כרגע הקשר היחיד ביני ובין חדר כושר הוא החיוב החודשי בכרטיס האשראי. וואלה, תכל'ס אני צריכה לחזור לעשות ספורט שוב.
לחזור לנגן בפסנתר - לפני שנה אבא שלי לקח את הקלידים האלקטרוניים שלי מגיל 4.5 (משנת 80-ופאקינג-9!) לתיקון והחזיר אותם חדש דנדש. היו לי כמה ערבי דכאון בהם הלחנתי כמה שירים עם ליריקה מטופשת ממש, אבל מעבר לזה הקלידים מקשטים יופי את הכסא בסלון.
לחזור ללמוד פיתוח קול - לא קרה, לא יקרה גם כנראה ונראה לי שגם במיטה הפסקתי להיות צווחנית בינתיים. תשאלו את האקסים שלי, השותפים שלהם לדירה ואף את השכנים שלהם - במיטה אני עושה יופי של סופרן, מצו ואלט.
ללמוד משהו חשוב בתחום המחשבים, אולי תיכנות - הסיבה אז היתה בגלל שהכסף טוב. אז לא הייתי בטוחה בכלל מה אני רוצה ללמוד ודי הדחקתי את עניין הקולנוע מטראומת הלימודים בתיכון. אז כן, בסוף הלכתי ללמוד קולנוע, ולא, הכסף לא טוב. השאיפה להייטק באה בעיקר מצד משפחתי הפולניה שאכן החדירה לי שכסף זה חשוב וכסף זה טוב, אבל בסופו של דבר אחרי מחשבה והבנה של מי אני ולאן הנפש שלי חותרת + כאבי בטן תכופים, הבנתי שבמשרד הייטקיסטי ויום עבודה של 9 שעות ומעלה אני כנראה לא אצליח להתמודד. אגב, העובדה שעבודה על סט בדר"כ ארוכה הרבה יותר מ-9 שעות ביום ויכולה לפעמים להגיע גם ל-14 שעות מבלי למצמץ לא מרתיעה אותי ו/או את כאבי הבטן שלי. יש דרייב וקסם שהוא פשוט שונה במהותו בעבודה על סט, במיוחד אם יוצא לי לחלק הוראות. חולת כח. כזו אני.
להקים מחדש את רדיו במה (שהיה דאז בעם) - לא קרה, לא נורא. בזמנו הרעיון היה מקסים וכיפי בטירוף, נכון לימים אלה יהיה זה בזבוז זמן משווע. טוויטר הרג את כוכבי הרדיו.
לחזור לפסיכולוגית שלי - הגברת המקסימה הזו שהייתי אצלה מספר פגישות מועטות ועם זאת מילאה אותי בתובנות כל כך רבות לצערי נורא יקרה. יצא לי לפגוש עוד פסיכולוג מספר חודשים דרך קופ"ח, מי שקורא בקביעות יודע שהוא היה גרוע. יצא לי גם לפגוש פסיכיאטר כמה פעמים, הוא נחמד, הוא רוסי וכל פעם מחדש שואל אותי אם זו פעם ראשונה שלי, מה אני לומדת והאם אני רוצה להיות שחקנית. אה, ושלפני חודש-חודשיים-ושלושה הוא ראה את "ואלס עם באשיר" עם אשתו בקולנוע ובאמת שהיה מאד נחמד.
להישאר מרוצה ושמחה (באופן יחסי) - טוב, באופן יחסי עבד. בהמשך לדיבורי הפסיכיאטר מהסעיף הקודם אני חייבת להודות שמרוצה ושמחה באופן לא יחסי אלא מוחלט, הרבה יותר קל עם כדורים נוגדי דכאון. בדרך הלב שלי הספיק להישבר פעם אחת וראשונה מזה עשור (וזה בסעיף הבא), אז החלטתי להפסיק עם הכדורים כדי שאוכל להרגיש את הכאב כמו שצריך. אה, ועם כדורים נוגדי דכאון אין אורגזמות ובכל מקרה זה לא גרם לי להפסיק למרוט את השיער. מה החרא הזה.
ללמוד להאמין באהבה. אמן - קרה 8 חודשים אחרי שכתבתי את הפוסט ההוא. בסוף, נשבר לי הלב. וכו'.

חיפושי גוגל פופולריים - על הדבש ועל העוקץ?

במהלך החודשים האחרונים אני עוקבת באדיקות אחר חיפושי גוגל פופולריים שבסוף מובילים אלי לבלוג. לכבוד השנה החדשה אחלוק את העשרה הפופולריים שבהם ועל שום מה ולמה:

  1. מיכל - ה-SEO הכמעט הכי חזק ברשת. לא מיכל ינאי, לא מיכל אמדורסקי. מיכל גרוסברג. תוצאה שלישית בגוגל. לפני מעטרות את התוצאות מיכל בת שאול (שאלוהים יודע מה היא עשתה בשביל שיהיה לה כזה SEO מטורף) ותחתיה בתת-חיפוש מיכל ניב ז"ל. אל תדאגו, אני אמשיך לכתוב פה מיכל (מיכל, מיכל, מיכל, מיכל) עד שאגיע למקום הראשון בגוגל. 57% מהמחפשים מעולם לא ביקרו כאן לפני שחיפשו.
  2. מיכל גרוסברג - זו אני. 24, תל-אביב, סטודנטית לקולנוע, תפוסה. 30% מעולם לא ביקרו כאן לפני שחיפשו. 70% הנותרים הם למעשה אני שמחפשת את עצמי.
  3. מוצצת לעצמה - כן, עד לא מזמן מקום ראשון בגוגל (עכשיו יש שם איזו קוקסינלית שמוצצת לעצמה), מוביל לפוסט האלמותי שמדבר על נשים שמוצצות לעצמן את הפטמות. ככל-הנראה מדובר באדם ספציפי שקורא באופן קבוע, לפי הסטטיסטיקות. אינני יודעת מי הוא, אינני יודעת מה הוא רוצה ממני, אבל אני מקווה שהוא לפחות נהנה וממליצה לו לשמור אותי בבוקמארקס במקום לחפש אותי בגוגל בכל פעם מחדש.
  4. ציצים - פעם המילה ציצים היתה רצה פה הרבה ולכן הייתי במקום ה-23 והמכובד בגוגל תחת חיפוש זה. אין לי מושג איפה אני נמצאת היום, בטח הרחק מאחור, אבל לפי הסטטיסטיקות שמראות כי 94% מהמחפשים הם קוראים חדשים ושזמן הקריאה הממוצע עומד על 6 שניות, ככל הנראה ציצים הם לא מצאו כאן.
  5. התנועה לקידום המשחק המקדים - טוב, לא באמת צריך להרחיב על זה יותר מדי. היתה תקופה שכולם רצו לדעת מיהן המטורללות מהשוק שצווחות על בסטיונרים שהן רוצות יותר מגע חושני בציצים.
  6. הבלוג של מיכל - יש ברשת הרבה "הבלוג של מיכל", אני פשוט במקרה הפופולרי ביותר.
  7. סקס - כן. טוב. כמעט מפליא שזה לא במקום הראשון.
  8. www.supersexit.co.il - כן, זו הכתובת של הבלוג. לא ברור למה חיפשו את זה בגוגל במקום להקיש בשורת הדפדפן, אבל באמת שאני לא אתווכח. כל אחד ושיטות הגלישה שלו.
  9. החתול והכלב - אדם הורוביץ צריך להודות לי על היח"צ חינם שאני מבצעת לו פה. אז מה אם אנחנו לא באמת מכירים. לעתים הוא מחייך אלי בחיוך ממזרי.
  10. לצאת משוק הבשר - WTF.

Edited: ספטמבר 22, 2009

התנועה לקידום המשחק המקדים - לא הלכנו לשום מקום (כי כשיש משחק מקדים, למה לנו ללכת?)

דורקס פלייאם חלילה התקבל בעיניכם הרושם שהתנועה לקידום המשחק המקדים נעלמה לה, טעות בידיכם. התנועה עדיין קיימת, בועטת ומצודדת בכם הגברים לשלוח ידיים. כפי שבוודאי ידוע לכם, התנועה עובדת בשיתוף עם חברת דורקס שהשיקה זה עתה במדינתנו את המוצר החדש שלה לשיפור המין האנושי - Durex Play - 2in1. המוצר החדש הוא קצת כמו ביצת הפתעה (ואת ההפתעה אתם בעצמכם צריכים לייצר אם אתם מבינים את כוונתי…) - מדובר בג'ל עיסוי לכל הגוף המשמש גם כחומר סיכה. למרות שזה מאד מפתה, למיטה שלי עדיין לא אתן לכם לחדור, אני רק יכולה לספר לכם שהדבר הראשון שעשיתי כשקיבלתי את המוצר מדורקס לידי היה לטעום אותו. המוצר אמנם נטול טעם - אבל בהחלט בהחלט לא חסר טעם.

כמו כן האתר החדש של התנועה, http://www.4play4u.co.il, עלה לרשת, ומכיל הרבה יותר תכנים מבעבר. האתר מחולק ל-2 חלקים - הראשון מיועד לאשה, שלה אין הרבה מה לעשות מלבד להתרווח אחורה - להוריד סטיקרים, להזמין חברות ולהצטרף לקבוצה. השני מיועד לגברים מביניכם שאינם בטוחים כיצד מתפעלים מה. תוכלו למצוא שם את 10 הדיברות למסג' המושלם ו-6 מהלכים שיובילו אתכם ממסאז' רגוע לסקס סוער.

ואל תשכח על איזה צד של הלחם מורחים את החמאה

ואל תשכח על איזה צד של הלחם מורחים את החמאה

בהמשך לפעילות התנועה אנו מחפשות אתכן הבנות שיש להן גבר מושלם (או מפנטזות על אחד כזה), שירצו להסביר לקהל הקוראים (והצופים) מהו משחק מקדים נכון. אל דאגה! לא יהיה צורך בהדגמות חיות (אלא אם ממש תרצו), אך חשוב להבהיר למין הגברי כי גם אנחנו אוהבות פינוקים ומזמוזים (ולהוכיח לגבי גזית שמשוכנע כי לגברים פשוט יש יותר חשק מלבנות בכל מה שנוגע לניצול כלי המיטה…). ניתן לפנות אלי במייל אל supersexit@gmail.com

כמו כן במהלך השבועות האחרונים אני מקבלת עשרות אימיילים גם מנשים וגם מגברים שמתלוננים על בני ובנות הזוג שלהם על כך שאינם משקיעים די במשחק המקדים ושואלים לעצתי. השתדלתי לענות לכל המיילים ואם כי לא תמיד באריכות ועל כך אני מתנצלת. יכולה להבטיח לכם שבקרוב מאד יעלו דברים חדשים ואשמח לחלוק אתכם את חוקי המשחק המקדים שלי - כמובן בתקווה שגם אני, כמו דורקס, אצליח ברמה כזו או אחרת לשפר את המין האנושי. עד אז, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם היא לדבר עם בני הזוג שלכם על הדברים האלה. לא להתבייש ולדבר על הנושא בפתיחות. לא לפחד שהצד השני יעלב או ירגיש שהוא לא טוב מספיק, ובעיקר להבהיר בפניו שזה לא עניין של "מקום לשיפור", אלא פשוט להוסיף להנאה של שני הצדדים - וככל שרבה היא הרי זה משובח.

אם לכם יש עצות נוספות כיצד ניתן לקדם את המשחק המקדים ואתם רוצים לחלוק אותן עם השאר - זה המקום וזה הזמן. אל תתביישו וספרו לעולם. העולם לגמרי זקוק לזה. אתם מוזמנים לספר לי כאן בתגובות או לספר ל-800 חברי הקבוצה בפייסבוק מה אתם אוהבים במשחק המקדים.

Edited: ספטמבר 13, 2009

בשביל דו-קיום צריך משחק מקדים

החיים שלי ביומיים האחרונים הפכו לטירוף מוחלט. אתמול הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל ותיבת האימייל שלי הוצפה בעשרות אימיילים מאנשים רבים ששמעו על התנועה לקידום המשחק המקדים וגם כמובן מעיתונאים שרק רצו לשמוע עוד על ההפגנה והתנועה ומה מטרותיה. אחרי הפרסום בוואי-נט לא אחרו לבוא גם שאר הפניות: כתבו עלינו גם בישראל פוסט, התראיינתי בשלוש תחנות רדיו, עלה אייטם ב"היום שהיה" בערוץ 10, התעניינו גם בשלומנו מאקו (ברשת ובטלויזיה) וערוץ 9. כמו כן התנועה כל כך הרעישה שכתבו עלינו בבלוגים בחו"ל ואפילו קיבלתי בקשה לראיון מעיתון שוויצרי! לא אתפלא אם בקרוב תתפרסם כתבה באיזה עיתון שוודי שינפיץ כי התנועה לקידום המשחק המקדים בישראל סוחרת בגפיים עליונות של פלסטינים כי הגברים הישראלים פשוט לא יודעים מה לעשות עם שלהם.

כמו כן ישנו עדכון קטן אך חשוב: התנועה לקידום המשחק המקדים נמצאת בשיתוף פעולה עם חברת דורקס. כן, כן. אלה שעושים קונדומים וכל מיני מוצרים מגניבים לשיפור חיי המין. הסיסמא שלהם היא "לשיפור המין האנושי" והם מאוד מחוברים לתנועה ולאג'נדה שלנו. הפתעות ופרטים נוספים יגיעו ממש ממש בקרוב.

ובאשר לכן הבנות, מה אתן עשיתן היום לקידום המשחק המקדים? האם הצטרפתן וצירפתן חברות נוספות למאבק? כמה גברים חינכתן שמשחק מקדים זה לא מושג בכדורגל ביומיים האחרונים? אנחנו צריכות להמשיך ולהיאבק על זכותנו הטבעית וההיסטורית לגמור. כי בכל זאת, לא סתם הקמנו את מדינת ישראל לפני 60 שנה. לא באנו הנה להישאר יבשות כמו אקליפטוסים בביצות, אלא ליהנות ולהירטב!

אפרופו הקמת מדינת ישראל, בקריאת אחד הבלוגים בחו"ל היה דיון סביב העובדה שבישראל, מדינה שמוקפת במדינות איסלאמיות שמאד מגבילות את הנשים שלהן, הנשים משוחררות מספיק כדי לקום ולהפגין בכזה נושא. עלתה לי מחשבה משעשעת; מישל וולבק, סופר מדהים ופילוסוף משעשע, כתב בספרו "אפשרות של אי" על כך שדת האיסלאם בסופו של דבר תתמוטט בגלל הפלסטיניות שקצו בטיפוח שאהידים והחלו לקנא בשכנותיהן הישראליות  והחליטו להתחיל להזדיין בחופשיות (מילים שלו). אני לא יודעת אם השמועה על ההפגנה שלנו הגיעה עד אחת מהגדות, אבל אם כן, מאד אשמח לקחת חלק בידיעה שוולבק צדק, ולא כי אני רוצה שהאיסלאם יתמוטט או משהו כזה חלילה, אלא כי וולבק באמת סופר אדיר וכי גם לפלסטיניות מגיע משחק מקדים.

בכל מקרה, היכנסו לאתר שלנו - http://www.4play4u.co.il והצטרפו למאבק. הרימו את קולכן כפי שהייתן רוצות להרימו במיטה - כי אם תתנו לו ישר להיכנס, לא יהיה משחק מקדים.

Edited: אוגוסט 26, 2009

עזרו למיכל לצאת לחופשה בתל-אביב, פרק 2

סרטון קצרצר שיוכיח לערוץ 10 שאני המועמדת המתאימה לחופשה מפנקת בתל-אביב באחת מהדירות המתחרות ב"בלוק". להלן גם מספר מועמדים פוטנציאלים להצטרפות לחופשה:

תודה לאור דהן על העזרה בצילומים!

Edited: יוני 2, 2009

סייברפיליה

ישראלי בן 58 מואשם בחדירה ל-500 מחשבים

וואו, זה יותר מכמות הנשים שכריס טרפו הצליח להדביק!

Edited: מרץ 15, 2007

תמלול הסופ"ש בתיבה נכנסת של סמסים

1.2.07 23:04 When do you think you are coming?

1.2.07 23:05 I want to go to the gym till one

1.2.07 23:35 מה הדיפולט גייטויי של הוט?

2.2.07 0:03 בשביל ההגדרות ראוטר. מה אני אומרת? סתם לידע כללי.

2.2.07 0:18 דיקסי?

2.2.07 0:20 אז מתי?

2.2.07 0:23 מתי דיקסי

2.2.07 1:20 מ'מצב?

2.2.07 1:32 איפה את?

2.2.07 1:35 בבית?

2.2.07 1:36 לא יודע אני די שיכור. בבן יהודה 89

2.2.07 1:38 פאב חמוד. אבל מיציתי נראה לי. צריך לנדוד הלאה. בואי נפגש באמצע.

2.2.07 1:39 בוגרשוב בן יהודה?

2.2.07 1:41 שאלה יפה. אני אצא רגע ואבדוק.

2.2.07 1:43 אז נפגש שם. אני כבר עם חשבון.

2.2.07 1:45 הסתדרות קטנה

2.2.07 1:46 סבבה לילה טוב.

2.2.07 15:34 Bo bo bo botanika! feat. Onil live & the Wannabets> Black organic electronics 2night 24:00 @ Barzialy club>send sms 4list

2.2.07 16:58 כן. בשאיפה.

2.2.07 17:01 אודיע לך סופית לקראת 9.

2.2.07 19:23 My roommate and myself and one spare

2.2.07 19:24 Mmm not sure really. I'll let you know tomorrow evening

2.2.07 22:48 לא משחרר לי את האי פי 192.168.100.11 והיה ראוטר אבל עכשיו אין!

2.2.07 23:20 היי. מה קורה? את כבר אצל בועז?

2.2.07 23:24 טוב. אוטוטו יוצאת גם לכיוון.

2.2.07 23:44 כן, עוד שעה ככה.

3.2.07 0:25 No… Omer is gay, I like small tits and blow jobs

3.2.07 1:50 Can't hear you, bass makes me horny

3.2.07 1:51 No the same old shit

3.2.07 1:58 Lol look! Fat people!

3.2.07 2:14 Over there eating a million roles of sushi

3.2.07 3:05 Too broken!

3.2.07 5:02 Yes

3.2.07 5:03 My dad's house

3.2.07 20:34 מגיעה בסוף?

3.2.07 21:33 נראה לי שזה רק שנינו

3.2.07 21:41 עכשיו?

Edited: פברואר 4, 2007

והרי את מזדיינת לי

נראה לכם שלענוד קוק-רינג זה סוג של הצעת נישואין?

כי אם כן אפשר למכור את זה בתור תירוץ לא רע לאמהות פולניות ומודאגות.

(אל תדאגי אימא, אתמול הוא ענד לנו את הקוק-רינג הראשון! הולכים להיות לך נכדים! איזו נחת!)

Edited: דצמבר 24, 2006

הרהורים סקסואליים (כשפנטזיות נהיות מדע)

אתם חושבים שבחורות עם שדיים גדולים מוצצות לעצמן את הפטמות לפעמים?

ענת אומרת שלא נראה לה.

"אני חושבת שדווקא כן."

ענת לא מבינה.

"כלומר, אם לי היו שדיים גדולים בוודאי בזמן שהייתי מבלה מול המראה עירומה, הייתי בודקת איך מרגישה הפטמה שלי בפה שלי."

ואני מסבירה: במדור בדיחות של בננה, (אל תשאלו) היתה תמונה של אישה עם שד גיגאנטי אחד בלבד כשהסתכלתי מרחוק. חשבתי לעצמי שזו אישה שעברה כריתת שד או משהו (תודה לאל שלא נחשפתי ליותר מדי מראות בחיים) ודי נגעלתי מהתמונה אז הסתכלתי מקרוב. אז גיליתי שבעצם השד השני שלה בפה שלה. חשבתי לעצמי; וואו, ציצים גדולים. מעניין. לי אין כאלה, אז אני לא יודעת איזה פעלולים אפשר לבצע איתם.

"רגע," אני שואלת את ענת, "את לא היית מוצצת לעצמך את הפטמה אם היו לך שדיים גדולים?"

"אני לא יודעת."

טוב, ענת בחורה ביישנית.

Edited: דצמבר 18, 2006

דרופ אה ניים, קאז דה נקסט ליין איז און מי

לא נראה לי שאתם יכולים לראות מה השעה אבל די מוקדם (טוב, 7). חזרתי עכשיו הביתה על קו 66 המיתולוגי (רק שני שליש גהינום!). בדרך על דיזנגוף חלק מבתי הקפה החלו להתעורר, בעיקר בנקיון יסודי וספונג'ה וכסאות הפוכים.

מישהו אמר משהו על זה שדיזנגוף חוזרת לחיים. בצפון כששי שאל אותי איפה כדאי לקנות בשינקין נעלי כלה, הסברתי לו שאולי עדיף לו לעשות סיבוב בדיזנגוף שבעיני הוא הרבה יותר מעין "שדרת כלות" משינקין. הם הריצו עלי קצת בדיחות ואמרו שאני לא מי יודע מה מבינה אבל בינתיים לא אני זו שמתחתנת. (הייתי אומרת שהבדיחה היא על שי, אבל אם אימא שלי או סבתא שלי קוראות את הבלוג הזה אין בדיחה על אף אחד.)

על כל פנים, כאשר יורדת החשכה, זה בדרך-כלל קורה לי אחרי קפיצה אקראית לג'פניקה, דיזנגוף נהיה רחוב דוחה. איכשהו לכל מי שמדדה (כן, הביטוי מדדה מתאים כאן) בפסג' של פרישמן חסרה רגל. ככר דיזנגוף מזמן הפכה מקום הבילוי המועדף על ער"ן (בלי טיפה של זלזול, אני גדלתי שם בדיוק כמו כל עכברושי הסנטר), והאמת שכל מה שצפונית לגורדון כבר באמת חו"ל עבורי. אולי זה לא כזה חשוב.

אם היו שואלים אותי לפני שלושה חודשים היכן נמצא רחוב יהושע בן-נון, למשל, לא הייתי יודעת לעולם לענות את התשובה. אני חושבת שבקושי ידעתי עד שפגשתי את ענת איפה נמצא רחוב ארלוזרוב. הבעיה לא נעוצה בתל-אביביות שלי. כלומר, היא כן, אבל ברבדים מעט עמוקים יותר.

גאוגרפית אני יודעת מה קיים איפה שמוניות השירות נוסעות. מעבר לזה הכל חור שחור. מעולם לא ישבתי בצד שמאל במושב הקדמי של האוטו (אחלה נבר), לחצתי על הדוושה וחיפשתי באינסופיות מייאשת אחר חניה, ימינה ימינה ימינה ימינה. שבור שמאלה ינעל דינאק. אילו היה לי רשיון הייתי טורחת לזכור, אילו היה לי רשיון הייתי מתבכיינת שבתל-אביב אין שמאלה ולא מותירה את זה כהלצה יומיומית כגון רחל המשוררת על משאיות הזבל.

ובכלל. מה הקטע עם החרא הזה?

אני זוכרת שכשצחי ואני ראינו לראשונה את נתן זך על משאית זבל די נגנבנו. צילמנו וחשבנו שגילינו את אמריקה אז שלחנו לוואי נט אבל נראה שוואי נט לא ממש התרגשו מהממצא הכואב. כשסיפרתי על כך לאימא שלי, זו אמרה שהיא לגמרי מבינה את המטרה אליה העיריה חותרת - הרי משאיות זבל יש רק ב-6 בבוקר וב-6 בבוקר יש בחוץ אנשי קבע ושיכורים. אנשי קבע לא מאמינים בכלום, אז למה למען השם שיהיה אכפת להם אם יונה וולך מתהפכת בקברה בזמן ששירתה סובלת תולעי רקבון, ואילו השיכורים יוצאים מנקודת הנחה שמדובר באחלה הזיה, סו בי איט.

כל פעם שאני רואה משאית זבל עם שירה עליה בא לי להקיא. זה פוגע בי אישית.

שלשום אחרי הערבמה בועז ומיכה הצליחו לגרור אותי לברקפסט. הברקפסט נשאר אותו ברקפסט. יש את מר "אני אעשה את עצמי מה זה דואג לך עד השניה שתודיעי לי בחגיגיות שיש לך מישהו ואז אנטוש אותך לאנחות, אז מה אם את נחנקת מהסיגריות?" ויש את מר "היי, אני מחיפה ואת מתל-אביב, בא לך שאעשה לך סיבוב?" ויש את מר "אתה מכיר את הסרטים שלי? אוהב אותם? יש לך קוק?" (אני נותנת לכם שלושה ניחושים, הבן שלו היה שואל אתכם אותו הדבר בדיוק) ויש את גברת "אני שרמותה עוד מלפני שלמדתי לאיית את המילה ואני לא לובשת תחתונים!".

אני לא בטוחה איזו גברת אני. בדרך-כלל אני משתדלת להישאר בפאסון של "אני יותר מדי טובה בשביל בכלל להסתכל על הקיום שלך" כי אני לא מכירה אף אחד ובעיקר סומכת על חוסר האחריות שלי שתביא אותי למצב של שוכרה-סימום מספק כדי לא לזכור על מה לעזאזל הטמבל ההוא שערך חצי תכנית ביס זיין לי את השכל בלילה לפני.

ווי אר אול מאדרפאקינג ניים-דרופרז, שלא יהיה לכם ספק ביצ'ז.

(חבר של ליפסקר פעם אמר באירוע מחווה לדודו גבע שאין בוהמה בתל-אביב, אז בחייאת רבאק אל תאמינו למילה ממה שאני אומרת)

Edited: דצמבר 7, 2006